אור ברסלב
שלמי תודה (שוע) או"ח › סימן מו

שלמי תודה (שוע)· הרב שלמה דאנה

או"ח · סימן מו

סימן מ

סעיף ד' צריך לברך בכל יום שלא עשני גוי שלא עשני עבד וכו' וכתב מרן המחבר בב"י שכך הוא הסדר להקדים שלא השני עבד שבתחלה אנו מברכין שלא עשני עכו"ם שאינו בר מצוה כלל ואח"כ שלא עשני עבד דאע"פ שישנו בקצת מצות זיל טובא והוא חשוד על הגזל כדתנן מרבה עבדים מרבה גזל וגם דומה לעכו"ם שאין לו זכות אבות ועוד שאסור בבת ישראל ואח"כ אנו מברכין שלא עשני אשה שאעפ"י שהיא חשובה מן העבד מ"מ אינה חייבת בכל המצות וזהו הסדר שסידר כאן ובדבריו מיושבת קושיית התוספות שם ד"ה זיל יע"ש והרמב"ם הקדים אשה לעבד וע"ש בהלח"מ טעמו:

סעיף:

ה' אם ובירך זיקף כפופים קודם שיברך מתיר אסורים לא יברכנה הנה מרן פסק כרע"ק ולא כהטור שחלק עליו וכמ"ש טעם לדבריו בב"י אבל הב"ח חלק על פסק זה ופסק כהטור והביא ראיה מדברי הרמב"ם שכתב כל אלי י"ח ברכות אין להם סדר אלא מברך כל אחד מהן על דבר שהברכה בשבילו בשעתו ואח"כ כתב נהגו העם ברוב ערינו לברך ברכות אלו זו אחר זו בב"ה בין נתחייבו בהם בין לא נתחייבו בהם וטעות היא בידם ואין ראוי לעשות כן ולא יברך ברכה אלא א"כ נתחייב בה עכ"ל אלמא דמיד שנתחייב בברכה חל עליו, לברכה אעפ"י שבירך על מה שאחריה תחלה אין לחוש כיון שברכות אלו אין להם סדר דאם כדברי רב עמרם הרי יש סדר במקצתן שיברך מתיר ואח"כ זוקף ולמה אמר הרמב"ם שכל אלו י"ח אין להם סדר עכ"ד יע"ש ולע"ד דכוונת הרמב"ם לומר דלכאורא אינו יכול לומר זוקף או מתיר אלא לאחר שבירך הנותן לשכוי ולזה כתב הרמב"ם שאלו י"ח אין להם סדר ואם נתחייב בזוקף ומתיר קודם הניתן לשכוי כגון שלא שמע קול תרנגול יברך וכן כיוצא בזה לענין שאר ברכות ולא נחית הרמב"ם אלא לומר דאין מברכין אלא בשעה שנתחייב בו וחבירי החו"ש השקדן בתורה כמה"ר רבי מרדכי מאזוג' נר"ו אמר לי שמוכרח לפרש כן בדברי הרמב"ם דהרי בכלל י"ח שמנה היא ברכת המעביר חבלי שינה וברכה זאת אי אפשר לאומרה לאחר אלהי נשמה אלא ע"כ כדפירשנו והוא הכרח נכון וצ"ע:

תוכן העניינים

שלמי תודה (שוע)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה