שלמי תודה (שוע)· הרב שלמה דאנה
או"ח · סימן כו
סעיף א' אם אין לו וכו' שכל אחת מצוה בפ"ע כתב הע"ת אינו ברור דהא חכלת ולבן מצוה אחת הן וקי"ל דאין מעכבין זא"ז יע"ש ולא ראה מ"ש הרמב"ן בשורש ט' דשאני התם שזה מעשה אחד לבישת התכלת והלבן ועיין במגילת אסתר שם וע"ע להרמב"ם שם במצוה י"ג וי"ד וע"ע להריב"ש בתשובה סי' קל"ז:
שם וה"ה אם יש לו שתיהם ויש לו שים אונס וכו' ז"ל הטור ואפי' אם יש לו שתיהם וכו' כגון שצריך לצאת לדרך וכו' והקשה מרן הב"י דמאי אפי' דהא בגמ' משמע איפכא דיותר מסתבר לעכב כשאין לו יותר מכשיש לו יע"ש וי"ל דהגמ' מיירי כשיש לו אונס גדול כגון יש לו מכה בכל זרועו דאינו יכול להניח של יד ולהכי כשיש לו שתיהם עדיף מכשאין לו אבל הטור דכתב ואפי' מיירי כשרוצה לצאת לדרך דכיון שיש לו שתיהם דלכאורא מכח איחור דרכו לא יבטל ממצות תפלין וכמ"ש המג"א קמ"ל דמניח אחת ועיין לה' פו"ד שתירץ כעין זה ומדבריו נראה דאפי' אם מבטל אחת לגמרי מפני איחור דרכו לא מעכב ודלא כהמג"א יעיש: