אור ברסלב
שלמי תודה (שוע) או"ח › סימן ב

שלמי תודה (שוע)· הרב שלמה דאנה

או"ח · סימן ב

סימן א

סעיף ד' ינעול מנעל ימין תחלה וכו' הנה מרן המחבר פסק כהטור שפסק כרנב"י שירא שמים יוצא ידי שתיהן אבל לענין חליצה אע"ג דרבינו הטור השמיטו וכתב מרן דס"ל דאין קפידא מ"מ רבינו פסק כרבינו יונה שתפס הברייתא כפשטה שחולץ שמאל תחלה שזהו כבודה של ימין וכמו שפירש רש"י ולא חיישינן לדר"י דאמר כתפלין כך מנעלים דאין חשיבות התפלין אלא בקשירה וכמ"ש בב"י משם התוס' יע"ש אבל שאר הפוסקים השמיטו דין זה וכתב מרן בב"י דטעמם דס"ל הלכה כר"י דאמר דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד מדאמר רב אשי חזינא לרב כהנא דלא קפיד משמע דכוותיה ס"ל וכיון דר"א דבתראה הוא ס"ל כוותיה הכי נקטינן יע"ש וע"כ דהני פוסקים לא מפרשי דעבד כמר עבד משים כיון דפליגי דעבד כמר או כמר עבד דליתא להאי פירושא וכמ"ש שם מהרש"א ז"ל אלא ע"כ דמפרשי כפירוש התוס' דר"י אם ירצה קאמר והברייתא נמי כן אמנם אכתי תקשה קושיית התוס' ול"ל כתירוצם דא"כ אמאי השמיטו דין של התוס' ואפשר שיתרצו בקושיית התוס' דר"י שהקפיד על רב שמן משום דר"י כיון שהוא חידש דין זה דיכול לנעול של שמאל תחלה לכך נהג בעצמו לעשות מעשה ולהורות הלכה לרבים דיכול לנעול של שמאל תחלה ונהג בעצמו לעולם לנעול שמאל תחלה ולכך הקפיד על רב שמן וראיתי להב"ח שנתקשה בזה יע"ש וכתב דהני פוסקים ס"ל כר"א דס"ל דאין להקפיד ופליג אברייתא ור"י יע"ש ולע"ד נראה דאין צריך לזה דאפשר דר"א סובר דהברייתא אם ירצה קאמר דלא תימא כתפלין כך מנעלים וצריך לנעול שמאל תחלה אלא אם ירצה נועל של ימין תחלה ואם ירצה נועל של שמאל דכל חד אית ביה חשיבות וראיתי להב"י שכתב דלדעת רנב"י ס"ל דלא הקפיד ר"י אלא בקשירה יע"ש בתירוץ הראשון ותמיה לי דא"כ אמאי הקפיד ר"י על רב שמן ואח"כ ראיתי מ"ש הרב אליה רבא יע"ש:

והנה בהא דהשמיט הטור דין החליצה ומנעלים שלנו כתב הט"ז הטעם דס"ל להטור דהלכה כר"י דיעשה כמו שירצה רק כיון שאפשר לקיים ידי שניהם יעשה מצוה מן המובחר אבל במקום שא"א לצאת ידי שתיהם יעשה כמי שירצה יע"ש וק"ל דהא חשיבות התפלין הוא בקשירה א"כ במנעלים שלנו כשנועל של ימין נפקינן ידי שניהם ועכצ"ל דהטור יפרש דירא שמים יוצא ידי שתיהם לאו משים דחשיבות התפלין הוא בקשירה אלא דהטור יפרש דירא שמים יוצא ידי שתיהם דיחשוש לדעת שניהם ועושה המצוה כדי לחוש לדעת שניהם וכיון שכן במנעלים שלנו שאין בהם קשירה אי אפשר לצאת ידי שתיהם ולכך יעשה כמו שירצה כנ"ל בדעת הט"ז וכן ראיתי לה' מטה יהודה שפ רש כן יע"ש ולולי דמסתפינא אפשר לומר דרנב"י סבר דאע"ג דר"י אמר כתפלין כך מנעלים מה תפלין בשמאל כך מנעלים בשמאל ועיין בהלבוש הטעם אמנם מודה ר"י דהיכא דאפשר לתת חשיבות לימין ולשמאל כגון במנעלים שיש בהם קשירה עבדינן חשיבות לתרוייהו ואין צריך לתת חשיבות לשמאל בנעילה ובקשירה אמנם במנעלים שאין בהם קשירה צריך לנעול של שמאל תחלה משום דצריך להיות המנעלים כתפלין ולכך א"ש מאי דקאמר הגמ' דירא שמים יוצא ידי שתיהם משים דר"י בעצמו מודה הכא ואין אנו צריכין לדברי הב"י והא דהקפיד ר"י על רב שמן אפשר לומר דההוא מעשה דר"י במנעל שאין בו קשירה ולפ"ז א"ש דברי הטור על נכון לפ"ד הט"ז כנ"ל נכון בס"ד: סעיף ו' אסיר לילך בקומה זקופה וכו' כתב הטור וז"ל ויקום וילך בכפיפת קומה כדאיתא בפרק קמא דקידושין אמר ריב"ל אסור לילך בקומה זקופה שנאמר מלא כל הארץ כבודו ויכסה ראשי כדאיתא נמי התם רב הונא לא הוה אזיל ארבע אמות בגילוי הראש אמר שכינה למעלה מראשי עכ"ל והקשה הב"ח דהול"ל מעיקרא ויכסה ראשו ואח"כ יאמר ויקום וילך בכפיפת קומה וכו' יע"ש ולע"ד נראה דפירוש דברי הטור כך ויקום וילך בכפיפת קומה משום דמלא כל הארץ כבידו ומהאי טעמא נמי לא ילך בגילוי הראש נישום דמלא כל הארץ כבודו ושכינה למעלה מראשו ועיין בלבוש שכתב כמו שכתבתי וידי"ן הח"ש השקדן בתורה רבי מרדכי מאזיג' נר"ו תירץ כיון דאיסור קומה זקופה אפי' בפחות מד"א לכך הקדימו ונכון הוא:

תוכן העניינים

שלמי תודה (שוע)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה