שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
יורה דעה · סימן שה
א' ד"י בהגה ואין האב יכול לפדות ע"י שליח כ"כ הריב"ש וה' ידי אליהו סי' נ"א הוכיח ד"ז מגמ' בפ"ק דקידושין דכ"ט דפליגי תנאי בבנו לפדות והוא לעלות לרגל הי מנייהו קדים וא"א הא אפשר לקיים שתיהם דיעשה שליח לפדות בנו והוא יעלה לרגל ע"ש הבין הר' דהעיכוב הוא מצד הזמן דכשימתין עד שיגיע זמן הפדיון יעבור זמן עליית הרגל וליתא דא"ה הא סמא בידן שיפדה מעכשיו לאחר ל' יום דמהני כדלקמן אלא ע"כ דהעיכוב הוא מצר הממון דכשיפדה בנו לא יהיה ספק בידו להוציא הוצאות לעליית הרגל ולא מצא כהן שירצה לקבלם ע"מ להחזיר ולעולם יכול לפדות ע"י שליח וכן הסכמת האחרונים:
ב' דין ט"ו כשיגדיל חייב לפדות את עצמו כ' בתשו' מהר"י קצבי סי' ה' כשיגדיל ויש לו ממון אע"פ שיש לו לאב נמי ממון חיובא רמיא על הבן ולא על האב דאין החיוב מוטל על האב אלא כ"ז שהבן קטן דאינו מחוייב במצות והוכיח כן מתשו' הריב"ש ועפ"ז ניחא מה שהקשה הר' הלכות יו"ט דקע"ח ע"א בהא דאמרי' בפ' יש בכור דאם מת האב בתוך ל"י הואיל ולא נתחייב עדיין והבן הוא שנתחייב ואינו זוכה הבן מטעם דאתינא מכח גברא דל"מ לאשתעויי דינא בהדיה דמ"ש מדאמרי' בפ"ק די"א הלוקח טבלים ממורחין מן הגוי מעשרן והם שלו משום דא"ל אתינא מכח גברא דל"מ לאשתעויי דינא בהדיה ע"ש די"ל דפדיון הבן דעיקר החיוב על הבן אלא שבעורו קטן דא"ח במצות רמי רחמנא חיובא על האב אך מדברי התוס' בפ"ק דקידושין דנ"ט ע"ב בד"ה ואזיל וכו' בפי' ר"י שכ' שם נראה להדיא דאפי' אחר שגדל כל דאיכא ממון של האב אפי' משועבדין חיוב' רמי על האב ואינו מחוייב הבן בפדיונו ואפי' שכ' דעשאן אפותיקי כהן אינו ר"ל דהאב עשאן אפותיקי בפי' אלא משום דהוי מלוה הכתובה בתורה והוי כמו שעשאן אפותיקי בשטר וכ"מ בדבריהם כמ"ש מהרש"א שם. א"נ י"ל דמה שהוצרכו לו' עשאן אפותיקי כדי שיהיה יכולת ביד הכהן לתבוע דאל"ה הוי ממון שאין לו תובעים ואיירי שעשאן אפותיקי בקנין ולא בשטר אלא דכיון דמלוה הכתובה בתורה הוו כמי שעשאן בשטר דמי וכן מדוקדק בדבריהם מיהו יותר נר' דברי מהרש"א וכ"מ מדברי הרא"ש בתוספותיו שם שהביא דברי התוס' ולא כ' שעשאן אפותיקי ע"ש. ומהרימ"ט בחי' שם הקשה כיון דהחיוב על האב א"כ אפי' הבן יש לו ממון לא יתחייב ועיין לה' היו"ט דקצ"ג במ"ש ליישב דברי התוס' מבואר יוצא דאפי' גדל הבן אין החיוב מוטל אלא על האב לפדותו מנכסיו ודלא כמהרי"ק: