שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
יורה דעה · סימן רצב
א' ד"ב שקננו בבית פטור משמע דכל שקננו בבית אע"פי שאח"כ מרדו פטור כיון שבעת חלות החיוב היו מזומן וכ"כ הבר"י בשם הרשב"א דאפי' הפקירו והפקיר ביתו פטור כיון דהיה מזומן מעיקר' בשעת החיוב ע"ש אך מה שהוכיח מדאמרי' בריש פרק שלוח הקן האי מוקדשין ה"ד אי דאגבינהו לאפרוחי' ואקדשינהו ואהדרינהו אפי' בחולין לא מחייב וא"א הול"ל דאפקירנהו אח"כ ע"ש אין זה הכרח כלל דכיון דכבר אקדישנהו לאו ברשותו להפקירן ולא חל עליהם שם הפקר דלאו דידיה הם להפקירן:
ב' ד"ד ואח"כ יקח הבנים מש' דמצוה ליקח הבנים ואינו יכול לשלח שניהם וכ"מ מתוס' שהביא מהרש"ל ביש"ש סי' ה' ע"ש ודלא כמהר"ץ בתשו' סי' פ"ג שכ' ואת הבנים תקח לך רשות כמו ששת ימים תעבוד ע"ש דמהגמרא ריש סוטה גבי לעולם בהם תעבודו מתבאר דלכ"ע לא דרשי' רשות אלא אי הוה סברא דמצוה הוא ע"ש והכא אי לא כתיב קרא הוה ידעי' מסברא דרשות הוא דלא הקפידה תורה אלא על שילוח האם אלא ע"כ קרא למצוה אתא וקרא דששת ימים תעבודו י"ל דהו"א לא יעבוד משום קרבן תמיד מיהו בירושלמי הביאו התוס' ר"פ מקום שנהגו מייתי דואספת דגנך וממקרא דואת הבנים תקח לך ע"כ למצוה כדכתי' ועיין להש"ך סק"ט:
ג' מדברי הר"ן בחי' בפרק שילוח הקן מתבאר דאם מצא קן אינו מחוייב לשלח אלא דהתורה אמרה כשישלח מצוה קעביד ע"ש:
ד' כתב הר"מ ברפי"ג מה"ש הלוקח אם על בנים ושחטן הבשר מותר באכילה וע"ל סי' י"ו וסי' כ"ח:
ה' דין ז' או שהם טריפה. עמש"ל סי' ס"א דין ו':