אור ברסלב
שלחנו של אברהם יורה דעה › סימן רטו

שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי

יורה דעה · סימן רטו

סימן ריד

א' ד"ה אבל על מל"ת וכו' הריטב"א בחי' במכות דכ"ב הוכיח מסוגיא שם דאין הנדרים חלין לקיים וכ"כ הר"ן בחי' בפ"ג דשבועות בשם הרמב"ן שהוכיח כן מסוגיא דמכות וכ' הטעם דבחל לבטל הוסיף דבר שלא היה מחוייב בו אבל לקיים לא הוסיף כלום ואפי' לריב"ב דס"ל השבועה חלה לקיים דוקא גבי שבועה דהוסיף חיוב קרבן אבל בנדרים לא הוסיף כלום ע"ש לפי ט"ז בנדר לקיים מ"ע חל הנדר דהרי ניתוסף מלקות שלא היה מחוייב בו מיהו ק"ל הא כי אמר קונם ככר זה עלי אסור אפילו בהנאה וא"כ הרי הוסיף איסור הנאה וצ"ל דלא כ' הר"ן דאינו חל אלא באומר קונם אכילה מככר זה עלי דכיון דהזכיר אכילה לא מיתסר בהנאה וכן התוס' בפ"ג דשבועות ד"ך כתבו דכי אמר קונם שלא אוכל נבילה לא חל ע"ש דכיון דהזכיר אכילה דוקא אכילה וכמ"ש הר"ן בנדרים דנ"ג וכ"נ מדברי התוס' ורש"י בפ"ג דעירובין ד"ל אהא דא דאמרי' שבועה שלא אוכל ככר זו מערבין לו בה ע"ש אבל באומר קונם נבילה זו עלי לכ"ע חל כיון דהשתא מיתסר אפילו בהנאה ועפי"ה י"ל מאי דק"ל עוד עט"ז שכ' הר"ן דהרי גם בנדרים איתוסף הקרבן דקי"ל יש מעילה בקונמות דבעיא דאיפשי' בנדרים דל"ה ופ' הר"מ דיש מעילה בקונמות ע"ש ועפי"ה ניחא דדוקא בקונם דאסור בהנאה הוא דיש מעילה בקונמות אבל בקונם דהזכיר אכילה ול"ד להקדש אין מעילה בקונמות כמו שצדד המש"ל כפ"ד מה' מעילה ומתני' דנדרים די"ז דיש נדר בתוך נדר דמפ' שאמר הריני נזיר הריני נזיר וכ' התוס' דל"מ בנדרים משום דאין אחע"א ע"ש אע"ג דמ"ל בנדר קמא הזכיר אכילה ובב' לא הזכיר אכילה ניחא ליה למנקט בב' הנדרים בלשון אחד כמו שבועה דתני לה התם והר"ן בחי' שם די"ח כ' בנשבע שלא יאכל ככר זו וחזר ואסרו בקונם חייל ע"ש טעמו מיירי בהזכיר אכילה בקונם ולשונו ל"ד אבל בחזר ואמר קונם סתם בלא"ה חייל דהשתא איתוסף איסור הנאה וכן מ"ש הרשב"א סי' תרט"ו בדברי השואל קונם וכו' ל"ד אלא הזכיר אכילה וכ"מ בתשו' שם נקטי' דלפי טעמו של הר"ן ודברי התוס' דשבועות נר' דאם אמר קונם נבילה עלי. ולא הזכור אכילה חייל שפיר מיהו בדבר שאין דרך הנאתו אלא אכילה ושאר הנאות שלא כדר"ה הן ושרי אפילו בהקדש כמ"ש התוס' בפ' כ"ש ועיין להמש"ל בה' יסוה"ת ע"ש אפילו לא הזכיר אכילה לא נתכוון אלא לעיקר הנאתו שהיא אכילה כמ"ש רש"י בפ"ג דעירובין ד"ל שכ' קונם כבד זה עלי מערבין לו בה דלא נדר אלא מעיקר הנאתו דהיינו אכילה ע"ש ועיין להמח"א ה"נ סי' כ"ז ע"ש ועיין להרשב"א ח"ד סי' ס"ד ע"ש:

ב' ד"ו אבל התפיס בהם ד"א אינו נתפס. המח"א ה"נ סי' יו"ד תמה על ס' הלזו דבנדרים לא מבעי"ל בגמ' אי בעיקרו מתפיס או בדהשתא אלא אי האיסור דמעיקרו לא נשאר עתה ומבע"ל אי בעיקרו מתפיס משום דאין אדם מוציא דבריו לבטלה או בדהשתא מתפיס כיון דאיסור דעיקרו חלף הלך לו אבל בכה"ג דב' האיסורין עדיין עליו ודאי דבהשתא מתפיס ובנדר מתפיס כמו שנר' מהגמ' שם דאמרי' נותר של עולה אצט"ל סד"א דבאיסור נותר מתפיס קמ"ל דבנדור מתפיס ע"ש ולא מכרעא דהתם שאני דהנדר קדם לאיסור אבל אם האיסור קדם לנדר ועדיין לא נפקע האיסור י"ל בעיקרו מתפיס ומה שתפס במושלם דהבעיא היא משום דאין אדם מר"ל אין נראה כן ממ"ש הר"ן שם בשם הרמב"ן דקי"ל דבדהשתא מתפיס מסוגיא דנזיר דשמע חבירו ואמר אני ע"ש וא"א דמאי דמבע"ל אי בעיקרו מתפיס משום דאין אדם מד"ל מאי ראיה מההיא דנזיר הא התם אפי' בדהשתא מתפיס לא יצאו דבריו לבטלה דס"ס נתפס בב':

תוכן העניינים

שלחנו של אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה