שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
יורה דעה · סימן קעה
א' ד"ד אם היה למוכר מאותו המין ואם יש במדינה אחרת מקרי יש לו והמח"א בה' רבית סי' ב"ט הביא מחלוקת בד"ז ועיין להמש"ל פ"ט מה' מל"ול מה שתמה ע"ד מהרימ"ט סי' פ' ע"ש:
ב' מדברי הר"מ בפ"ט גבי אית ליה אשראי במתא נר' דבקובע זמן אסור ואפי' יש לו וכמו יצא השער גבי פיסוק והוא ממ"ש דהו"ל כקובע זמן וכ"כ הלח"מ בפ"ט גבי חמרין ע"ש ומהתימא על הר"ב בש"מ דע"ה שכתב בדעת הר"מ דגם בפיסוק ביש לו שרי בקובע זמן ועיין להכנ"הג סי' קס"ב הגהב"י אות מ"ג מ"ש משם הרדב"ז ועמ"ש בסי' קע"ג בשם הפ"מ ועיין להרדב"ז סי' תקע"ז ולה' זקן אהרן סי' קנ"ה:
ג' ד"ו יש מי שאומר זכו' כ"כ ר"ת וכ"כ הריטב"א הובא רש"מ דס"ג והרא"ש והטו"ר ובע"הת דרס"ג וכ' הגד"ת שכן הסכימו רוב הפו' וכ"כ הב"ד סי' כ"א:
ד' ד"ז על שער הגבוה כתב הגד"ת דרנ"ח דה"ה ביש לו שרי לפ' על שער הגבוה דמ"ש ע"ש ובהג"א דס"ד גבי אי תקפה ברשותך כתב שאני שער הגבוה שאינו ניכר וכ"ב בהגהמ"ר וא"כ ביש לו דניכר אסור ול"ד דיצא השער שאינו מבורר וכ"נ מדברי התוס' ברס"ד בד"ה האי וכו' דאינו ניכר דאל"ה קשה לאביי ע"ש במהרש"א וכמש"ש ועמש"ל סי' קע"ג אות ט"ו:
ה' כ' כס' זכרון דברים להפמ"א ר"ג ע"ג דבפוסק על הפירות עד שלא יצא השער אם אמר בלשון חיוב שרי כמו רשב"ל דמהני לשון חיוב כ"כ מהרשד"ם סי' ס"ב ומדברי מהריב"ל ח"ב סי' ל"ז אין נר' כן ע"ש ועיין לה' בני שמואל סי' ז"ך:.
ו' כ' הש"ך סקי"ב מקבל מש' היינו אם לא חייב עצמו בקנין ור"ל ראם חייב עצמו בקנין וכ' לשון חיוב מהני דאדם מחייב עצמו בדשב"ל כמ"ש בח"מ סי' ס' ולשיטתו אזיל בח"מ סי' ר"ט שסמך על פשט דברי מרן בב"ה שם דבדבר שאינו ברשותו בכל גוונא מקבל מש' ע"ש בסקי"ג אך מרן בכ"י שם בסימן רי"א ובכ"מ בפב"ב מה' מכירה כ' בדעת הר"מ דבדבר המצוי בשוק לקנות אפילו שאינו ברשותו חייב לקנות לו ושהר"מ הוציא ד"ז מהתוספתא ע"ש וא"ב בקנין סודר חייב לקנות לו אפילו לא כתב לשון חיוב וכ"נ מדברי ה"ה שם שכתב שהר"מ הוציא ד"ז מפ' אז"נ והיינו אההיא דיצא השער דכיון דיצא השער מצוי לקנות לו וכ"ב הדרישה שם דלא כהש"ך וכ"כ מהר"ם אלשקאר סי' ל"ד ועיין למהרש"ך בתשו' סי' ג"ל ע"ש: