אור ברסלב
שלחנו של אברהם יורה דעה › סימן קסו

שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי

יורה דעה · סימן קסו

סימן קסד

א' ד"א בהגה הוי א"ר לכ"ע אם הלוהו ואחר כך א"ל דור בחצר סתם ולא אמ' בחנם מעלה לו שכר דמסתמא דור בחצרי בשכר קאמר כ"כ ב"י בשם ת"ר והסכים גם דעת ה"ה לזה ע"ש ועמ"ש מרן בב"י בח"מ סי' שס"ג ולמור"ם בהגה שם דין יו"ד ולה' בית הלל בסי' זה ולה' תורת חסד סי' קס"ד ולהט"ז:

ב' ד"ב ואי לא קיימא לאגרא הוי א"ר ב"כ הרמב"ן במלחמות וכ"כ הטור בשם הרא"ש ומ"ש הרא"ש בפסקיו והא דקאמר צריך להעלות לו שכר בין בהלוהו בין בהלויני שיעור דבריו. דאפילו בהלוהו קאמר צריך להעלות לו שכר ולא ק"ל אלא מהלוהו ולעולם הא בדאיתא והא כדאיתא ומדברי הנ"י מש' דהלוהו והלויני שוים ול"מ לצאת י"ש שהרי הוכיח מדקאמר הגמ' מ"ד הלוהו כ"ש הלויני מש' דחד דינא . אית להו לתרוויהו ומרן בב"י הסכים דעת הנ"י לדעת הרא"ש ע"ש ומדברי הנ"י דדעת הרי"ף דקיימא לאגרא ול"ק לאיגרא חד דינא אית להו והרמב"ן טעמא דנפשיה קאמר ולא לפ' דברי הרי"ף ועיין למהרש"ך ח"ג סי' ב' שכ' דלא ימצא פוסק שסובר בלא קיימא לאגרא דהוי ר"ק ע"ש ועיין להג"ת:

ג' אם הלוהו ואח"ז תבע:

חובו כ'. הטור דרש"י חולק על רבותיו של הרמב"ם וכ' מרן בב"י דהיינו מדמוקי לל"ב בדקצץ אח"כ ע"ש וק' דרבותיו מודו דהוי א"ר וא"כ מהיכא משמע דהוי ר"ק לרש"י ונר' דדייקי לה דע"כ מ"ל לרש"י דמתני' דקתני מפני שהם רבית היינו רבית גמורה מדאורייתא וכ"כ קצת מהראשונים דאל"ה ק' למ"ל לאוקומה בקצץ נוקמה בהלוהו ודר בחצרו ובחצר דקיימא לאגרא ואפילו לל"ב אסור ועיין למהר"ם שיף שם אלא ע"כ דרש"י מ"ל דמתני' מדאורייתא קאמר ואה"נ דאפילו לל"ק כן הוא והלח"מ בפ"ה מה' אישות דט"ו במ"ב ייחס סברת רבותיו של הר"מ לרש"י ועיין לה' בעי חיי חיו"ד סימן ק"ץ ע"ש:

ד' כתב מהר"ם מטראני ח"א סי' כ"ג דהר"מ לא כתב דהוי א"ר אלא בדירת חצר אבל אם נתן לו מעות מודה דהוי ר"ק ומהרלנ"ח סימן ק"ג כ' דלא שנא ועיין להרב שיורי ברכה ומדברי מהרש"ך ח"ב סי' כ"ג נר' דלא שני לן בין דירת חצר לנתינת מעות דנדונו במעות ואתי עלה מס' רבותיו של הר"מ ע"ש ועיין לה' בעי חיי חי"ד סי' ק"צ ועיין להרב עדות ביהוסף ח"ב די"ח ע"ג ולהרב זרע אמת חי"ד סי' נ"ה ועמש"ל סי' קע"ז דין ז':

ה' כתב מהדש"ך סימן הנז' דוקא אם אח"ז מופלג הרויח לו זמן אבל סמוך לזמן ההלואה מודה הר"מ דהוי כשעת מתן מעות ע"ש:

ו' כתב מהר"א ששון סי' רכ"ו סתם בית בז"הז עשויה לאגרא והביאו הכנ"הג בהג"הט ושל כת הקודמין היא מרדכי והגה"מי הביא דבריהם מור"ם בהגה בח"מ סימן שס"ג דין ו':

ז' ד"ג וי"א דמנכינן ליה כ"ד ר"א וכ' מהרשד"ם חי"ד סי' ס"ו דוקא אם המלוה לקח הפירות ונהנה בהם אבל אם לא לקחם לעצמו כגון לוה לו מן הגוי והגוי אינו מכיר אלא השליח כ"ע מודו דלא מנכי' ליה ועיין להפרמ"א ח"א סי' כ"א דז"ן ע"ב ולהפ"מ ח"א סי' פ"א ולהמבי"ט ח"א סי' קל"ב ועיין למהר"י אדרבי סי' ס"ט שלא זכר ס' רבינו אפרים הלזו:

ח' בהגה בנה לך חורבה זו וכו'. עיין בבע"הת שמ"ו ח"ד סי' ט"ו שכ' הטעם מפני שאינו צריך לה ועיין להתוס' במציעא רקי"ז ע"א שנר' מדבריהם דכל דא"ל בעל החורבה בנה וחשוב יציאותיך עלי אסור אע"פ שאינו צריך לה כיון דאם נפלה חייב לשלם ע"ש ועיין להסמ"ע ח"מ סי' קס"ד שכתב כיון דהקרקע משועבד לבעל העליה ועיין בתשו' למהרי"ן מיגש סי' רי"א ולהפ"מ ח"א סי' צ"ד ולה' מעיל שמואל סי' י"ד ולה' צרור הכסף סי' ז' ע"ש. והגד"ת שם נסתפק גבי הלואה כה"ג שאינו צריך לה דאיש עשיר הוא אי שרי ע"ש ועיין לה' שיורי ברכה בסי' ז' והב"ד דמ"ה ע"ד כ' דמדברי מהריב"ל נר' דפשיט"ל דשרי וליתא כמש"ל סי' קע"ז ועיין לה' חוות יאיר סימן קפ"ט ולה' שאלת יעב"ץ ח"א סי' קמ"ח ובח"ב סי' קכ"ח ע"ש:

ט' כתב מהראנ"ח ח"א סימן קי"ג דוקא אם הוא הרבית של אותה הלואה אבל אם מהלואה אחרת לכ"ע לא מנכי' ליה דלא מחשבי' משטרא לשטרא ובהאי מילתא קי"ל כמר בריה דרבא דכל היכא דמנכי' ליה לא מחשבי' משטרא לשטרא ול"פ ר"א אלא בכל סלוקי בלא זוזי וכו' ע"ש וכ"כ הפ"מ ח"א סי' נ"א ועיין להפמ"א סי' הנ"ל ובתשו' הגאונים דמ"ב ע"ב ע"ש:

י' כתב הכנ"הג הג"הט אות כ"ו ראפילו להסו' כל סלוקי בלא זוזי אפוקי מיניה הוא דוקא ברבית דרבנן אבל בר"ק במקום שאין מוציאין לא ועיין לה' עצמו בסימן ק"ס הגהב"י אות פ"ז ועיין לה' מכתם לדוד חי"ד סי' ל"ד ול"ה וה' שמש צדקה סי' י"ו דס"ג ע"א שנר' מדבריהם להפך ועיין לה' משאת משה ך ח"א חיו"ד סי' ט"ו ע"ש:

י"א נסתפק הגד"ת שמ"ו ח"ג היכא דלא תבע המלוה מעותיו ואח"ז ההלוואה א"ל דור בחצרי בשכר מעותיך הבטלות מה דינו ועיין לה' מכתם לדוד סי' כ"ג:

י"ב כתב מהר"י אדרבי סי' ס"ט דאפילו מאותו העסק עצמו כיון דזקפו עליו במלוה וקרע השטר הא' של העסק הרי נמחל שעבודו והוי כהלואה אחרת דלא מחשבי' משטרא לשטרא והביאו הכנ"הג סי' קע"ב בהגהב"י בלי שום חולק ועיין להרב שביתת יו"ט סי' ו' שהאריך בזה וכ' שהכ"מ חולק בזה:

י"ג נראה דאם היתה מלוה ע"פ והיה פורע לו הרבית ואח"כ זקפם עליו בשט"ח לכ"ע לא הוי כהלוואה אחרת דדוקא בהיה שטר וקרעוהו אמרי' דנמחל שעבודו אבל בהיתה ע"פ וכ' שטר לא מחל השעבוד אלא הוסיף בשעבודו ועיין לה' בני חיי בח"מ סי' קכ"ו ודלא כה' דבר משה ח"ג סי' ד' שכתב דתליא במחלוקת ר"א והרי"ף ע"ש:

תוכן העניינים

שלחנו של אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה