שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
יורה דעה · סימן קסג
א' ד"א ואם לאו אסור מהרש"א בדף ס"ב ע"ב בר"ה הרי כ' בדעת התוס' דבפיטרו אפי' אין לו שרי דמעות קונות ולא מפליג בין אין לו ליש לו אלא בלא פיטרו ע"כ לא אוקי אביי מתני' בפיטרו ע"ש וכן הגמ' שם דמוקי לברייתא דר"א בשמשך לא אוקי לה בפיטרו משום דא"כ אפי' אין לו ולפ"ז צ"ל דס"ל להתוס' כדעת הראב"ד בפ"ז מה' מכירה דרבית אינו תלוי בקנין ע"ש דכיון דלא פיטרו לא קני כלל אפי' למי שפרע אפ"ה ביש לו שרי דלא כמ"ש רש"י בברייתא דר"א ע"ש וכ"כ ה' כהונת עולם בדעת התוס' ע"ש וא"ש לפ"ז דברי התוס' בדס"ד בד"ה מה דנר' מדבריהם דאפי' בדשב"ל ביש לו שרי ועיין להמח"א כה' דשב"ל ס"סי י"ב ועיין לה' בני יעקב דס"ו במ"ש ומההיא דהולך לחלוב עזיו סתירה לדברי המ"מ ע"ש ולה' פני משה סי' ע"ה דקפ"ג ע"ד ולהמח"א בה' רבית סי' כ"ט וסימן ל"ג ולמהרימ"ט חי"ד סי' ט"ל ולמהר"ם אלשיך סי' ט"ל והמבי"ט סי' י"ו ע"ש. מיהו ק' לדברי מהרש"א דא"כ אמאי לא הקשו התוספות קושייתם בדברי אביי דמוקי בבא לחוב בדמייהו דהוי דומיא ממש למחליף שור בפרה ולמה לא יקשו אלא בברייתא גם הי"ל להפוסקים להודיענו חידוש זה אע"כ נר' עיקר דבאין לו אסור אפי' בפיטרו דאין אדם מקנה דבר שאינו ברשותו כמ"ש בע"הת דרנ"ח ע"ש ואביי דלא מוקי מתני' כפיטרו משום דבעי לאוקומי גם אליבא דר"ל דמשיכה מפו' מן התורה וכן ר"ה דמוקי ברייתא דר"א בשמשך אע"ג דס"ל מעות קונות כמ"ש בגמ' בפ' הזהב מ"מ בעי לשנויי אברייתא אפי' לר"ל והתוס' מקשו לר"י דס"ל מעות קונות מברייתא:
ב' כתב הב"י דמ"ש הרא"ש אם יש לו מעות מותר איזה תלמיד טועה כתבו ע"ש וכ"נ ממ"ש הרא"ש בפסקיו דע"ב בשם הראב"ד אמתני' דאין פוסקין ע"ש וכ"נ ממ"ש רי"ו בדעת הרא"ש אפי' אין לו אלא סאה א' פוסק עליה כמה סאין כמו בלוה וכמ"ש בב"י וא"א דס"ל להרא"ש אם יש לו מעות שרי אפי' אין לו אלא דמי סאה א' נמי שרי וא"כ ק' בסוגיא דגמ' דס"ג במימרא דר"נ האי מאן דיהיב זוזי אקירא דאי ליתנהו אסור ואמאי אסור הא עכ"פ יש לו מעות לקנות והו"ל יש לו אלא ע"כ דל"מ אם יש לו מעות מיהו לטעמא דרבא דפוסק על השער משום דמ"ל הן מ"ל דמיהן ואפילו אין נותן לו מעות והמוכר יש לו מעות חשיב כיש לו משום דמ"ל הן מ"ל דמיהן ואפילו מהני ליה לספסירא לא איכפת לן והגמ' לא פריך והא מהני ליה לספסירא אלא לטעמא דרבא ור"י דטעמא משום דא"ל מאי מהני ליה ויש לדקדק על הרא"ש שהביא ב' הטעמים וכ' דין הספסירא וצ"ל משום דא"י לקנות כל החטין דדל מניה מאי דיהיב לספסירא וא"כ בעי' דמי כל החטין דלא כר"יו וי"ל דס"ל להרא"ש דב' הטעמי' צריכי וכמ"ש הר"ב בש"מ דע"ב ע"ש ועיין לה' כהונת עולם:
ג' אם יש לו חטין כנגד מעותיו כבר כתבתי באות הקודם דלר"יו בדעת הר"אש אפי' אין לו אלא סאה א' מהני כמו בהלואה וכ"נ דעת התוס' בדס"ג בד"ה ואמר ליה שכ' דלא שרי בטרשא אלא משום דאין שומתו ידועה אבל ביצא השער הוי כמו התנה ע"ש נר' מדבריהם דגבי פיסוק אם לא יצא השער דינו כמו טרשא דשרי וזה תימא דא"כ מתני' דאין פוס' עד שלא יצא השער דמאי מוקמ' לה הא בלא יצא השער שרי כמו טרשא וכן ברייתא דר' אושעיא דלעיל. קשיא וצ"ל דגבי פיסוק בלא יצא השער מיתסר מט"א משום דלא. קנה אפי' למי שפרע וברייתא דר"א כיון שהוא פוסק במלוה שהי"ל עליו אין לו במה לקנות ולא קנה אפי' למ"ש אבל בהך דקירא יכול לקנות עכ"פ דדי במעות שנתן לו אלא דאסור משום דהו"ל כאלו התנה וע"ז ק"ל מטרשא ומשנו לה שפיר ועיין לה' עדות ביהוסף ח"א סי' כ"א וא"כ. דעת התוס' דביש לו סאה א' סגי ועיין להט"ז סי' קע"ג מיהו ק' לס' הלזו מעובדא דקרי דלקמן הא יש לו בני זרתא אמאי אסור כי ליתנהו בני גרמידא וי"ל כמ"ש הריטב"א בחי' הובא בש"מ שם דכי ליתנהו דקאמר היינו ליתנהו אפי' בני זרתא דלא כפירש"י מיהו להרא"ש ק' דנר' מדבריו שם דמפ' כפירש"י ע"ש ועיין למהר"מ שיף בתוס' שם ועיין למור"ם בהגה לקמן סי' קע"ג די"ג: