שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
יורה דעה · סימן קכט
א' די"א אפי' אם רוב גנבי עכ"ום כ"כ הטור והש"ך תמה דבגמרא מוכח דטעמא משום ס"ס וכיון דרוב גנבי עכ"ום לא הוי ס"ס ע"ש ואפי' לר"א דמתיר בס"א הוי כס' ביאה אבל בס' מגע טמא לא כדאי' התם במשנה וברוב עכ"ום הוי ס' מגע. גם מ"ש בגמ' דלא הוי ודאי לשם ממונא אלא ס' וכדמשמע נמי מלשון מרן בש"ע ועיין להכנ"הג ונ"ל דגבי יי"ן אה"ן דלא הוי אלא חד ס' אלא דהגמ' מדמה ס' א' כדרבנן לס"ס בדאורייתא דשוין הן כמ"ש הש"ך בסי' ק"י ודחי הגמ' דהכא ליבא ס"ס בדרבנן ואתיא אפי' כרבנן אכל לר"א בס' א' סגי ופ' כר"א במו שכ"ד קצת רבוותא כמ"ש מהר"ם קלעי הביאו הכנ"הג וכן הגמ' בפ"ק דפסחים מדמה בקעה לחמץ עד"ז ע"ש בפירש"י מיהו ק' הא רבנן לא מטמאו אלא בס' טומאת בר"הי אבל בשאר איסורין מודו דכס"ס שרי ועיין להתו' במסכת בתרא דנ"ה ע"ש ובעיקר מאי דפשיטא ליה להש"ך דברובא לא הוי ס"ס עמ"ש כזה בסי' ק"י:
ב' ואם יש ליהודים וכו' כ"כ הרשב"א בת"ה וביאר הטעם דלא אמרינן רוב וקרוב רוב עדיף אלא במקום שרגלי דורסין שם וכ"כ הריטב"א בחי' חולין דצ"ה ע"ש וכה"ג ב' הש"ך והפר"ח בסי' א' דין ד' אכל מדברי הרא"ש נראה דחולק מדבעי דלתות שבונה ננעלות ע"ש ועיין להע"הש סי' א' אות יו"ד ע"ש ועיין מש"ל סי' נ"ז דין י"ג: