שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
יורה דעה · סימן קא
א' ד"א ביון שאם תתבטל וכו'. כהפר"ת דוקא אם אחר הביטול מותרת באכילה אבל חתיכת ב"בח שנתערבה בחתיכות נבילה שאחר הביטול אינה מותרת אלא בהנאה לא ע"ש ודבריו לא יכונו אלא למ"ש הרשב"א בת"ה דק"ד ע"א דבעי' ראויה להתכבד בה אצל אורחים ישראל ע"ש אבל התוס' בפג"ה ד"ק כ' דחשיב ראויה להתכבד אם ראויה להתכבד אצל אורחים גוים ע"ש. כ' עוד הפ"ת דוקא בחטאת הוא דכ' התוס' דלא הוי ר"ל דכהנים אין מחזיקין טובה ז"לז אבל בק"ק דנאכלים כלים לבעלים וכיוצא הוי ר"ל ע"ש ועפ"ד נוחין דברי התוס' בזבחים דע"ד ע"א בד"ה אלא שהק' מאי פריך ליבטלו ברובא הא ר"ל היא וק' הא חטאת שנתערבה בזבחים אפילו אחר שנתבטלה אינה ר"ל בקדשים ועיין לה' פלתי ועפי"ד הפ"ת ניחא דמתני' קתני בכל הזבחים אפילו קדשים קלים:
ב' הגה ואפילו אינה אסורה אלא מדרבנן כ"כ הב"י מהר"מ בפי"ו מה' מ"א וכהב"ח כגון בשר עוף בחלב וכתב הכנ"הג הגהב"י אות מ"ח שדעתו דמ"ש הר"מ שהרי הם אסורים בהנאה מדבריהם קאי גם אב"בח וא"כ ע"כ דקאי לבשר עוף בחלב ע"ש וזה לא יתבן אלא למ"ש הב"ח בסי' פ"ז לדעת הר"מ דבשר עוף בחלב אסור בהנאה אבל ה"ה בפ"ט מה' מ"א ד"ד כ' לדעת הר"מ דבשר עוף בחלב. מותר בהנאה ע"ש. ולפ"ז ע"כ דלא קאי הר"מ אלא אחש"ב ימ"מ מינה נלמוד לבשר עוף בחלב דמ"ש וכ"כ התוס' בע"ז דע"ד ע"א הא תנא ליה דאפילו בסתם יינן דרבנן ל"ב אבל התוס' בזבחים דע"ד בד"ה אלא כ' דאצטריך למתני חביות סתומות משום דיי"ן נ"ל מדק' וס"ד דבטל דהוי כסתם יינן ע"ש מש' דבסתם יינן אפילו חביות סתומות בטלו ועיין להתוס' בפ' הערל דפ"א ע"ב בד"ה ד"י ע"ש ומדברי התוס' בע"ז שם שהק' מאי פריך וליתני חתיכות נבילה נימא בבד תני ליה ותי' א"כ ב"בח אמאי תני ליה אין להוכיח מדבריהם דבשר עוף בטל דא"א נימא דקמ"ל אפי' בשר עוף בחלב ל"ב אע"פ שהוא מדרבנן די"ל דכבר שמעי' ליה מיי"ן דמיירי בסתם יינן דרבנן והפ"ת הוכיח דבשר עוף לדעת הר"מ בטל ממ"ש בפט"ו דכ"ז דחלב שנפל לקדירה שיש בה בשר עוף מרבה עליו בשר עוף עד שיתבטל ע"ש וי"ל דמיירי בחתוכים חתיכות דקות דאינה ד"ל ועיין להפ"ת סימן ק"י ד"ג שפ' בחהד"ל בדרבנן בטלה ע"ש וכבר נתבאר דד"ז במחלוקת הוא שנוי ומ"מ בתרי דרבנן כגון בשר עוף בחלב שחוטה נ"ל דבטל לכ"ע:
ג' ד"ב אבל אם נאסרה וכו' כ' הט"ז גבינה של חלב טריפה הוי חהר"ל ממ"ש מור"ם בהגה לעיל סי' פ"א ועיין להנה"ב ומדברי הרשב"א בת"ה דק"ג ע"א שב' בגבינה שגיבנו מחלב ס' טריפה שנתערבה באחרות אי הוי דשל"מ ע"ש אין להוכיח דא"א ת"ל דהוי חהד"ל ואפילו שלא במינה ל"ב די"ל דנ"מ לטרופה וגם נ"מ לספיקה ועיין בס' באר עשק סי' ק"ז ולהפר"ח:
ד' ד"ג תרנגולת בנוצתה וכו' כ' הפרישה דבתרנגול' שאינה בנוצתה אע"ג דאינה מבושלת הוי חהר"ל משום דחזיא לאומצא וכו' ע"ש ודבריו לא יבונו אלא לגי' רש"י והתוס' שם אבל לגי' הרשב"א בחי' שם והיא גי' הרי"ף והר"מ בכל בשר חי חזי לאומצא וכ"פ מרן בש"ע א"ח סי' ש"ח ע"ש וכבר עמד בזה המנ"י כלל מ' ע"ש. ועוד ק"ל דהכא אמרינן דוקא מבושלת אבל בשר מליח לא הוי חהר"ל ובשר מליח חזי לאומצא לכ"ע כמ"ש שם בפ' מפנין אלא ע"כ אפילו חזי לאומצא איהו ר"ל בכ"הג דאבילה ע"י הדחק היא והכא לא זו א"ז קאמר במ"ש הכנ"הג ע"ש והפר"ח הוכיח דדעת מרן אפילו חיה הוי ד"ל ממ"ש בסי' ק"י ע"ש וכן מסיק ה' מנחת בהן דצ"ו דאפילו חיה הוי חהר"ל ע"ש אבל הב"ד בא"ח סי' קצ"ז כ' דמצה שנתערבה עם חמץ חד בתרי קודם אפיה לא הוי חהר"ל כיון שאינה מבושלת במ"ש בש"ע ביוד ע"ש: