אור ברסלב
שלחנו של אברהם יורה דעה › סימן נג

שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי

יורה דעה · סימן נג

סימן נ

א' ד"ב והוא שנשבר עצם החיצון ולא יהא בו עוקץ. כ"כ בתשו' הרא"ש הובא בב"י וכ' הש"ך סקי"ב דביש בו עוקץ ליכא מאן דמכשיר וכ"כ הב"ח בסוף הסי' ע"ש ומדברי הרמ"ע בס' האלפסי זוטא הביאו המח"ב אות ט' נדאה דאפילו יש בו עוקץ מנהגא בעלמא הוא דנהגו להחמיר ע"ש כן ראיתי להרב זרע אמת חיו"ד סי' י"ד שכ"כ בדעת מרן ע"ש וכן יש להוכיח מדברי הר"ן בהלכות בפ"ק דחולין גבי מאי דאמרי' כל ס' בשחי' טריפה שכ' ומהא שמעי' היכא דנשמט' גף העוף או נשברה רגלו וא"י אם קודם שחי' או לאחר שחי' אזלי' לחומרא ע"כ ומדשביק נשברה גפו דאיירי בה ונקט נשברה רגלו מ"ש דס"ל דליכא שום טרפיות בנשברה גפו אפי' יש בו עוקץ וכ"מ מדבריו בפא"ט שכ' נשברה גפו כשרה דלא איתמר בגמ' אלא נשמטה דלא כמי שמחמיר ע"ש ומהתימה מהכנ"הג הגהב"י אות י"ו שהוכיח מדברי הר"ן בפ"ק דבנשברה גפו סמכי' אס"ס ע"ש שהרי דעת הר"ן דנשברה גפו כשרה מדינא ומ"מ בדעת מרן בש"ע נר' עיקר דמדינא אסור ביש בו עוקץ וכ"נ מדברי הב"ח והש"ך ושאר האחרונים לקמן בדין ד' ע"ש:

נסתפק ה' תפארת למשה אם ראינו שנשמט או נשבר אחר שחי' ונמצאת הריאה נקובה אי תלי' בשבירה וכשרה כדתלי' בזאב ובידא דטבחא א"ד דאין דרך לינקב הריאה ע"י שמוטה ושבורה דלאחר השחי' וכ' שנ"ל דבשמוטה מוטה יש לתלות לקולא שנזכר בגמ' ולא בשבורה והביאו המח"ב ועיין להכנ"הג הגהב"י אות כ"ו שכ' בדעת האו"ה דכל שאינה נשמטת בחיים אלא סמוך לגמר שחי' אינה מנקבת הריאה ע"ש ולפ"ז יש להחמיר בנשמטה:

ב' הגה וי"א אם נשבר סמוך לגוף וכו' כתב הגה"מי בפ"ח וז"ל אבל אם נשבר גפו סמוך לגוף ממש חיישי' שמא מחמת כן ניקבה הריאה דומיא דשמוטה ע"ש משמע דחשש נקיבת הריאה הוא בשעת השבירה דע"י השבירה מתנתקת וכ"מ מדברי הרשב"א בחי' הובא לשונו בב"י שמא בהשבר קירט' מיניה וכו' מינקבה הריאה ע"ש וכ"כ הב"ח בס"סי זה וכ"כ הלבוש וז"ל וכשנשבד או נשמט יש לחוש שמא ניתקה הריאה וכ"כ בסי' נ"ד דין ב' לחלק בין צלע לגף דגף מתוך שהוא קש' בכח חזק הוא נשבר יש לחוש שמא מתוך כך מינתקה הריאה ע"ש בש"ך אבל מדברי הט"ז בסימן זה סק"ב שכ' לחלק בין צלע לגף דבגף כיון שהעוף מתנדנד הנה והנה אפשר שעי"כ וכו' ע"ש מש' דבכל זמן יש לחוש ע"י הנענוע וכ"נ מתשו' הרדב"ז ח"א סי' קצ"ב ע"ש וה' מטה יוסף סי' ו' די"א ע"ג פשיט"ל מילתא דחשש הנקיבה היא ע"י השבירה ועפי"ז מיישב דברי הש"ך סק"ט שכ' דאם נשבר חוץ מהגודל ונכנס העצם בתוך הגודל כשר דאזלי' בתר מקום השבירה דלא כהפרישה כיון דעיקר החשש הוא בעת השבירה ע"ש וכבר נתבאר דד"ז במחלוקת הוא שני ומעתה מ"ש הפר"ח סי' כ"ז סק"ן ראם נשבר הגף אינו מועיל שהיית יב"ח משום דכל שעה חוששין עכשיו ניקבה הריאה ע"ש ד"ז תלוי בפלוגתא דרבוותא שכתבתי ועיין לה' מכתם לדוד חיו"ד סי' ט' שלמד מדברי הפר"ח הללו דגם בשבר בצ"ה ל"מ שהיית יב"ח ועיין להמח"ב אות מ"ח שהסכים בנשבר הגף סמוך לגוף ואין בו עוקץ דבשר מה"ט ע"ש. גם מ"ש הפר"ח בסי' זה סק"ז דאם נשבר הגף סמוך לחיבורו בגוף לפנינו ישבר הגף כולו כי היכי דלא לינקיב הריאה וכשר ע"ש לא כ"כ אלא לשי' הסו' דעיקר החשש אינו בשעת השבירה אלא בכל שעה שהולכת ע"י הנענוע אבל להסו' דהחשש הוא בשעת השבירה לא מהני האי תקנתא וכ"כ המח"ב אות כ' ע"ש והכנ"הג הג"הט אות ב' ובתשובותיו סימן ע"ב נשאל בעוף שאין לו גף וס' אי נברא חסר גף וכשר או נשבר אח"כ וטריפה לפי מה שנוהגים לשער ברוחב הגודל כרמ"א בהגה וכ' דיש מכשירין אפי' נשבר אח"כ והסכים לאסור אך מתיר למוכרה לגוי ע"ש ונר' דתלייא בפלוגתא שכתבתי דהיש מכשירין ס"ל דחשש הטרפות הוא מכח הנענוע כל שעה וא"ב בנד"ז שהרי שבור לגמרי לפנינו מותר כמ"ש הפר"ח ואפי' אם יש לחוש שמא מעיקרא נשבר ולא ניתק ואח"ז ניתק לגמרי מ"מ שרי דהוי כס"ס שמא מעיקרא ניתקת לגמרי ואפילו דלא נשבר לגמרי מעיקרא שמא הלכה כמ"ד דוקא נשמט כפ' הש"ע אבל הכנ"הג ס"ל דהעיקר הוא בעת השבירה ועיין להמח"ב אות ו' וה' משבצות זהב נסתפק בנדון הכנ"הג אי מיירי כשאין הבוכנא קיים ואפ"ה התיר למוכרו לגוי א"ד דוקא בשהבוכנא קיים הוא דמתיר למכור לגוי ע"ש ואין מקום לס' זה דאי כשאין הבוכנא קיים א"כ נשמט הוא וטריפה לכ"ע וכמ"ש מרן בב"י והכנה"ג אתי עלה ממה שנוהגים לשער בגודל כרמ"א ועיין להש"ג הביאו המח"ב שהוכיח מדברי הכנ"הג במפתחות שחומרא בעלמא הוא שהחמיר בזה אבל מדינא שרי דהוי ס"ס ע"ש:

ג' ד"ג נשמטו אגפיו וכו' ואם נבראת חסירה גף כשרה דהשתא ליכא חשש דנקיבת הריאה כ"כ הכנ"הג וכ' הפריש' בריש סימן זה דאם נבראת בגף יתירה להר"מ דס"ל בל יתר כנטול כאלו נטול אבר כנגדו בתחי' בריאתו כשרה ולהרשב"א דס"ל כאלו נחתך טריפה ע"ש וכ"כ מרן בב"י סי' מ"א דלהר"מ כנטול מתחילת בריאתו ע"ש אבל הרשב"א בת"ה דט"ל כ' בהדיא דהו"ל כאלו נחתך והב"ח בק"א דחה דברי ה' פרישה וכ' דאפי' להרשב"א כאלו נטול מתחי' בריאתו הוא ע"ש ולא ראה מ"ש בת"ה וה' ט"ז כ' בשמו ר"סי זה כיון דטעם טרפיות הגף משום נקיבת הריאה הוא וביתר לא מינקבה הריאה כשרה לכ"ע אפילו אי הוי כנחתך ע"ש ואחריו נמשכו הכנ"הג והפר"ח ע"ש ומדברי הרשב"א בת"ה נר' כהפרישה דכל כה"ג טריפה שהרי בדט"ל כ' כל יתר כחתוך בידי אד ומט"ז אם יתר הכבד במקום מרה וחיותא טריפה ע"ש ובד"מ כ' דטרפיות הכבד משום נקיבת המרה ולא טרפיות מצד עצמו ע"ש הרי דאמרי' יתר כחתוך ומטרפא אפילו בטרפיות שאינו מחמת עצמו וה"נ דכוותה ביתר גף:

תוכן העניינים

שלחנו של אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה