אור ברסלב
שלחנו של אברהם יורה דעה › סימן מו

שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי

יורה דעה · סימן מו

סימן מה

א' ד"א אם חלב טהור סותם. הר"מ בפ"ו כ' דה"ה בשר סותם וכ' מרן בכ"מ דנלמד כן מדין הדרא דכנתא שניקב לחבירו ע"ש והתב"ש אות ב' תמה דבגמ' דמ"ח פריך ההיא דהדרא דכנתא אהריא דסמפונא דריאה דאנקיב ומשני טרפיו' מדמית להדדי וע"כ בשניהם שוים או רכין או קשין הרי אע"פ דשוין הן לא מדמי' בטרפיו' ע"ש ונעלם ממנו מ"ש הרא"ש שם וא"וה כלל נ"ב בשם א"ז דמאי דקאמר טרפיות מדמית וכו' היינו משום שזה רך וזה קש' ע"ש וא"כ כשר שהוא רך מדמי' ליה להדרא דכנתא וסותם גם מ"ש דד"ז תליא בטעמא דחלב טהור סותם אי משום רך או משום דמהדק עיין להא"וה שם וכן הסכימו האחרונים דבשר סותם כמו חלב זולת בושט שאין הבשר סותם ועיין להמח"ב ובתוס' דמ"ט בד"ה חלב חיה במעשה דמחט בקרקבן כ' דניקב העור וגם הכשר ע"ש מש' דאי לא ניקב הבשר היה הבשר סותם מיהו לדעת מקצת אחרונים דב' עורות דקורקבן הבשר הוא עור א' מהם אין מדברי התוס' הוכחה כלל ואפי' לשאר האחרונים דב' עורות הן מלבד הבשר י"ל דאי לא ניקב הבשר היה הבשר מפסיק ביניה' ואין החלב סותם וכ"הג כ' התב"ש בסי' מ"ט אות ג':

ב' האחרונים כ' בשם ה' באר עשק סי' ס"א דשומן הפיטום אינו סותם והרואה יראה בתשו' באר עשק שם דלא אמרה אלא כי נכנס המחט קודם הפיטום דכיון שנטרפה אינה חוזרת להכשירה ע"ש ועיין להמח"כ:

ג' חלב שעל הכרס דפליגי ביה ר"א ור"י אי טמא או טהור כמ"ש בסי' ס"ד נסתפק הא"ז הביאו הג"א אי סותם במקום דנהגו בו איסור אי דמי למאי דאמדי' בגמ' שם אינהו מיכל אכלי וכו' והתב"ש הוכיח דדוקא בחלב דהיתרא הוא דאמרינן אינהו מיכל אכלי וכו' דאפי' במקום שנהגו איסור אינו אלא חומרא בעלמא ועפ"ז דחה דברי השע"א שהביא הפר"ח בק"א ע"ש ועיין להמח"ב בסי' מ"ח שהאריך בזה והסכים לאסור כנדון השע"א ועיין למהרי"קו שורש ק"ב וכס' חיים שאל ח"א סי' ל"ב ע"ש:

ד' הגה ואינו סותם אלא באותו אבר כ"כ התוס' בדמ"ט בד"ה חלב טהור דלא מיירי אלא בדקין שניקבו ושומן הכנתא סותם דתמיד הם שוכבין בו וחלב העשוי בכובע כגון טרפשא דליבא דתמיד הם שוכבין וכו' ע"ש מש' דשוכבין אע"פ שאין מחוברין דומיא דטרפשא דליבא דמשום דעשוי ככובע הוא דאינו סותם אבל הרשב"א בחי' ד"ן הוסיף דבעי' שוכבין ומחוברים ע"ש וק' דא"כ בטרפשא דליבא ת"ל שאין מחוברים ול"ל טעמא דעשוי ככובע וכ"ן מדברי הר"ן שהוכיח דלא כהפוס' מטרפשא דליבא ע"ש ולדעת התוס' דבשוכבין סגי גם בריאה שניקבה ודופן סותמתה מה"ט הוא אבל לדעת הרשב"א צ"ל בין בשר לחלב כמ"ש הט"ז ועיין להמח"ב אות ה' ואות ו' ואין לומר דהתוס' מפרשי טרפשא דליבא דקאמר בגמ' הוא שומן הלב וכפירש"י וא"כ מחובר הוא ולאו היינו קרום שע הלב הא ליתא דודאי שומן הלב שהוא דבוק בו לא מיק' טרפשא דליבא ומ"ש רש"י שומן הלב אקרום קאי דהוא נמי מיק' שומן הלב כדלעיל סי' מ' ד"ו ועיין להב"ח שם ומן האמור י"ל אמ"ש הב"ח בסמוך גבי ניקבו הדקין וחלב הכנתא סותם דכ' הטור דכשרה דהיינו לפירש"י אבל להתוס' דבעי' אבר מחובר בו בתולדתו לא מהני ע"ש דלהתוס' נמי מהני ודוקא לדעת הרשב"א והר"ן הוא דלא מהני כמו שנתבאר ובהכי ניחא מה שהקשה הכנ"הג הגהב"י אות י"ב ע"ד מור"ם בהגה שפ' דבעי' אבר הדבוק בו בתולדתו ובחלב הכנתא כ' דסותם ע"ש ולפי מה שנתבאר א"ש כדעת התוס':

ה' ד"ב יצאו הדקין לחוץ וכו'. כ' הלבוש ב"מ שיצאו לחוץ ושניקבו כשרה וכן אם הוחזרו מאליהן ע"ש מש' דביצאו לחוד אפילו לא הוחזרו כלל אלא דשחטה בעודן בחוץ כשרה וכ"נ מדין נמצאו ב"מ בין עור לבשר שכ' מור"ם בהגה דא"א גם בנמצאו בין עור לבשר טריפה כיון שיצאו ממקומן אלא ע"כ אפילו לא הוחזרו כשרה ועיין להפר"ח:

תוכן העניינים

שלחנו של אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה