שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
יורה דעה · סימן י
א' דין א' מותר לשחוט מש' אפילו לכתחי' אבל לשון הר"מ בפ"ז מה' ע"א אם שחט וכו' גם השמיט אוקמתות הגמ' דחדשה ולבנה ונ"ל דהנה י"ל מאי פריך הגמ' ות"ל משום שמנונית נוקמה בסתם כלים דקי"ל סתם כלים אב"י והוי נט"לפ דשרי ואפי' בסכין כמו שנראה מדברי התוס' בד"ה השוחט וצ"ל דפריך אלישנא דר"נ דאמר מותר לשחוט מש' לכתחי' ונט"לפ בדיעבד הוא דשרי והשתא א"ש דהר"מ דנקט לישנא דדיעבד א"צ ללבנה וחדשה דעיקר חידוש' דר"נ הוא דלא הוי מתקן אבל דין דלכתחי' ודיעבד כבר מפו' במקומו מיהו מרן בכ"מ בפי"ז מה' מ"א דין ח"י כ' בדעת הר"מ דלא ס"ל סתם כלי אב"י דלא כהרשב"א בדעת הר"מ וא"כ עדיין לא נתיישב מאי דהשמיט חדשה ולבנה ואפילו לדברי הרשב"א בדעת הר"מ קשה הא סתם סכין שמנונית ע"ג כמו שנר' מדברי רש"י בשמעת' דסכין של נכרים וכ"נ מדברי התוס' שם בד"ה והלכתא שכ' אבל בסכין של נכרים מתוך שחותכין בה איסור תמיד נדבק בו השמנונית ע"ש והיי' השמנונית שע"ג הסכין דהא בצונן מיירי ואע"פ שהתוס' סוף ע"א נקטו לישנא דבליעה ע"כ דל"ד ולפ"ז שמעתא דסכין של נכרים א"צ לאוקומה ביודעין שהיא ב"י ומ"ש התוס' בד"ה השוחט וכו' ביודעין שהיא ב"י לא כ"כ אלא לפר"ת בד"ה והלכתא ועפי"ז ניחא מ"ש רש"י גבי סכין של טרפה לחלק בין בשר שהוא רך לסכין שהוא קשה ע"ש וק' דבסכין של נכרים אע"פ שהבשר רך הסכין קשה ואינה פולטת כמו שאין בולעת. ועפ"ה ניחא דסכין שמנונית ע"ג וא"צ לפליטה ולפ"ז התוס' בד"ה השוחט דלא ס"ל סתם סכין שמנונית ע"ג ע"כ דלא ס"ל כחילוק רש"י ועיין למהר"ם שם בד"ה אגב ולמהרש"א במ"ב שם ע"ש ובדברי הרא"ש ק' שכתב לחלק בין בשר לסכין כפירש"י גבי סכין טרפה ובסכין של נכרים כ' ביודעין בו שהיא ב"י ולפי מה שנת' ק' טובא ועיין למהרש"א במ"ב בס"ד ומה שהק' ע"ד מהר"ם דלכתחי' לא ע"ש אינו מוכרח די"ל דדוקא בקליפה חיישי' שמא לא יקלוף אבל בהדחה בלא"ה דרכם להדיח הבשר ועיין למהרש"א גבי סכין של ע"א בד"ה ות"ל ע"ש וליישב דברי הרא"ש נר' דס"ל כמ"ש הרשב"א במ"ה דאפי' אי שמנונית ע"ג גם השמנונית נפגם מכח הברזל ע"ש ולכך מוקי לה ביודעין בו שהוא ב"י אע"פ דס"ל דסתם סכין שמנוני' ע"ג באופן דדעת התוס' ורש"י והרא"ש דסתם סכין שמנוני' ע"ג וכ"ד הרשב"א בחי' שם וכ"נ דעת הר"מ לפ"ד הרשב"א בדעתו דסתם כלי שאינו ב"י והוא ממ"ש בפי"ז ד"ז גבי סכין ש"ג אם שחט בה בלי שום תי' מדיח דפ' כמ"ד מדיח וק' מ"ט דמ"ד קולף וע"כ משום שמנוני' שע"ג וכ"ה הש"ך סק"ו מדברי מרן בש"ע והדר ק"ל בדברי הר"מ וצ"ל דס"ל בסכין של ע"א מסתמא מקנחין אותו תמיד כיון שהוא דרך עבודה ודמי לסכין של חנוני דלא אמרי' שמנוני' ע"ג כמ"ש הרשב"א בחי' וכ"נ ממ"ש מרן בש"ע כאן גם סכין של גוים מדיח ואם קלף ה"ז משובח ומור"ם הגיה דצריך לקלוף ובסי' קמ"ב כתב השוחט בסכין של ע"ז מותר מש' בלא שום תי' ומור"ם לא הגיה כלום וע"כ משום דמסתמא מקנחין אותו תמיד הנה נת' דעת רש"י והתוס' והרשב"א והר"מ ומרן בש"ע דסתם סכין שמנוני' ע"ג ומ"מ אינו אוסר השמנוני' שע"ג אלא כדי קליפה שאין בו כח להתפשט יותר מכ"ק וכ"כ הב"ח והש"ך בסי' צ"ד סקכ"ח בדעת מרן בש"ע וכ"ה הפר"ח שם ותנא דמסייע להו הרשב"א בחי' בשמעת' דסכין ש"ג שהק' למ"ד בה"ש רותח אמאי סגי ליה בקליפה הא שמנונית דאיסו' מפעפע ותי' לחד תי' דשמנונית שע"ג אינו שומן ודי אם תדינהו כחלב כחוש ומש' אפי' אין כאן ס' לבטלו ודלא כהט"ז סקי"ג ע"ש: