אור ברסלב
שלחנו של אברהם חושן משפט › סימן רצא

שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי

חושן משפט · סימן רצא

סימן רצ

דין א' ש"ח פטור וכו' ראובן הי"ל מטבעות כסף וא"ל ש' שרוצה להחליפם לו במעות וא"ל ראובן שהמעות כבדים עליו ואין לו מקום להניחם שם וא"ל שמעון תניחם בחנותי עד יום השוק תטלם לקנות סחורה והחליף לו המט"כ במעות ונטלם ראובן להמעות ונתנם תוך כיס א' והניחם בחנותו של שמעון ובלילה באו גנבים וחתרו כותל החנות וגנבו הכיס אי הוי שמעון ש"ח או ש"ש כיון דנהנה במה שהחליפם לו נראה דלא הוי אלא ש"ח כמו שמתבאר מפלוגתא דרבוותא שהביא מרן בב"י בס"סי קצ"ח בשם רי"ו ע"ש והרב בית יהודה בחח"מ סי' י"ט כ' בכיוצא בזה דלא הוי אלא ש"ח והרב זרע יעקב בסי' ל"ה חלק עליו וכתב דהוי ש"ש דכיון דנהנה דמכר מהני ע"ש ולא ראו דברי מרן בב"י בסי' קצ"ח ומה שהוכיח הז"י מדאמרי' בפ' הזהב שמא יאמר לו נשרפו חטיך ולא אמרו נגנבו חטיך י"ל דבזבינא דרמי על אפיה כולו הנאת מוכר הוא כדאיתא בנדרים רל"א ע"א ולכך נקטו נשרפו דמהני אפילו בזבינא דרמי על אפיה והריטב"א בחי' שם הוכיח מהתם דהוי ש"ח ע"ש ועיין להמח"א ה' שומרים סי' י"א איברא דיש לחייב שמעון בעל החנות מטעמא דכיון דהמעות מותרין ולא צרורין אית ליה בהו היתר תשמיש וחייב בגניבה ואבידה כדאמרי' בפ' המפקיד דמ"ג וכ"פ כל הפו' מיהו נראה עיקר דשמעון פטור דגניבת לילה הוי גניבת אונס כמ"ש בתשו' ת"י ובתשו' מהר"ם ב"ח הובאה בס' גו"ר ריש חח"מ. גם מט"א שכתב שם יש מקום לפטור לשמעון ע"ש ואע"פ דיש חולקין בזה מ"מ אין מוציאין מיד שמעון המוחזק:

ראובן שיש לו בגד למכור והניחו בשוק לימכר ושוה כ' גרושו' ורצה למוכרו וא"ל שמעון הניחו בשוק עוד ימים אפשר שישוה יותר ויהיה לו הנאה וא"ל ש' שאם לא ישוה יותר יקחנו הוא ככ' כמו ששוה והניחו הבגר בחנות שמעון ונגנב הבגד נראה דחייב שמעון דש"ש הוא דזבינא חריפא הנאת לוקח וזבינא מציעא הנאת שניהם וא"כ יש לו הנאה ללוקח בקנייתו והוי ש"ש ואע"ג דאם ישוה יותר לא יקנה שמעון מ"מ הוי ש"ש מס' וכה"ג כתב ה' משאת משה ח"ב סי' ל"ד בא' ששלח סחורה לחבירו שבעיר אחרת וא"ל אם יבא הוא בעצמו לעיר ההיא ימכרנה בעצמו ואם לא יבא ימכרנה האיש ההוא ששלחה לידו ויקח עליה פ'אטורייא כנהוג ומסיק דש"ש הוי אע"ג דההנאה מסופקת ע"ש:

דין כ"ו לפי' אם דרך הבעלים וכו'. כן הוא לשון הר"מ בפ"א מה' שכירות ודקדק בדבריו מהרי"ו בתשו' סי' ל"א דדוקא ברגיל תמיד אבל בפעם אחת או שתים חייב דמ"ל דאיך לא מהימן לי ודוקא ברגיל תמיד הוא דפטור ומרן בכ"מ ובב"י תמה ע"ד ומצאתי למהר"ם ב"ב בתשו' הקצרות סי' כ"ו שנשאל בראובן ששלח פקדון לשמעון ע"י לוי ואחר שקבלו שמעון חזר והפקידו אצל לוי ונגנב מיד לוי אם חייב שמעון שחזר ומסרו ביד לוי והשיב דחייב דאף על גב דהימניה ושלחו על ידי ההוא שעתא הוא דהימניה והוכיח כן מגמ' בפ"ק דגטין דף י"ד בעובדא דראב"י דהו"ל איספקא דכספא בנהרדעא דמודו כ"ע אי לאו טעמא דקרובי' למלכות דלא הו"ל לאהדורי אחר שקיבלו מידו ועוד האריך להוכיח כן ע"ש הרי שבשביל ע"י ל"מ האמינו וכן הוא נדונו של מהרי"ו ודוקא ברגיל תמיד וכן הסכים המש"ל:

תוכן העניינים

שלחנו של אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה