שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
חושן משפט · סימן פח
דין ו' שבועת היסת כ"ד רבינו האיי גאון הביאו הטור וכנ"ל מהירושל' בפ"ב דקידושין דאהא דאמרינן שליח נעשה עד אמרו הדא דתימא בקידושי שטר אבל בקידושי כסף לא מהימני' והיינו משום דאחד שתי' שבועת היסת נוגעין בעדותן הוו כמ"ש הרא"ש והתוס' בפ"ב דקידושין דמ"ג ע"ב וא"א דבשבועת היסת בעי' ב' מעין הא אפילו בקידושי כסף משכחת לה דמהני היכא דנתן להם פחות מב' מעין לקדשה אלא ע"כ דשבועת היסת אפילו בפרוטה איתיה:
דין כ"ח ל"מ אם הודה בנ' דבע"פ וכו' הקשה הש"ך אמאי לא מהימן במיגו דאי בעי מודה בשטר וכופר בנ' דבע"פ דאמרי' מיגו במקום שטר במפקיד בשטר סי' רצ"ו ותי' דש"ה דאי טוען נאנסו לא היה השטר כלום ע"ש ועיין בתשו' רמ"א סי' ע"ב דלא מחלק בכך ע"ש ולקושית הש"ך נ"ל במ"ש התוס' ריש מציעא ד"ד ע"ב בד"ה לעולם דמה שהשטר מסייעו אינו טוען ברצון לפי שנראה שמחמת השטר מודה ואם לא היה השטר היה כופר הכל ע"ש ה"נ לא אמרי' מיגו דהיה מודה בשטר דלא ניח"ל משום שנר' דמחמת השטר מודה ואע"ג דלא כ"כ התוס' אלא לרשב"א אבל ר"עק פליג היינו משום מיגו דאי בעי אמר ב' דאי אמר ב' השטר מסייעו. דסתם מעין ב' אבל היכא דאין השטר מסייע לטענת המיגו מודה דלא אמרי' מיגו בכה"ג וע"ש בתוס' בד"ה לעולם ב' חייב ע"ש: