שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
חושן משפט · סימן פד
דין א' הפוגם ששטרו וכו' ב' הלוואות בשטר א' ופוגם בא' מהם הוי פוגם גבי הלוואה הא' אע"פ שאינו פוגם בהלוואה הב' כן הוכיח המ"צ ח"ב סי' ל' מדברי הרא"ש ר"פ אע"פ ע"ש ואני מסופק בב' הלוואות לב' בני אדם בשטר א' והמלוה א' אם פוגם לא' פוגם גם אל הב' דאע"ג דב' שלוו ערבים ז"בז אינו אלא ערב ול"ד לב' הלוואות לאדם א' ואם הם קבלנים ז"בז פשיטא דדמי לב' הלוואות לאדם א':
דין ב' אם הוא תוך זמנו וכו' משמע אפילו פוגם בעדים בת"ז נוטל בלא שבועה ועיין בחידושי' בשבועות דמ"א ובכתובות דפ"ז ע"ש:
אא"כ טען הלוה וכו' עיין בסמ"ע וש"ך ונ"ל דהוציא ד"ז ממ"ש הד"מ בפ"ב מה' טוען דין ה' וז"ל וכן הפוגם שטרו וכיוצא בזה שהיה חשוד וטען הלוה שפרעו ואמר השבע לי הרי הנתבע ישבע היסת ע"ש וע"כ בת"ז מיידי דאחר זמנו אפי' לא אמר השבע לי חייב שבועה וקמ"ל דאפילו בשבועה זו שהיא דוקא ע"י תביעת הלוה אפ"ה כשהוא חשוד ישבע הנתבע ולא אמרי' יטול בלא שבועה כנ"ל בדעת מרן בש"ע אפילו שבכ"מ לא פי' כן ע"ש:
דין ה' ע"א מעיד וכו' הכ"מ בפכ"ד מהל' אישות דין י"ז כתב דוקא טוען ברי אבל טוען שמא ע"פ העד נוטל בלא שבועה וכ"כ הב"י בסי' ע"ח אמ"ש הר"מ ע"א מעיד שהוא פרוע והוא בת"ז נוטל בלא שבועה דוקא בטוען ברי וכנ"ל מגמ' דשבועות דמ"א דפריך מה בין זה לפוגם שטרו וא"א נימא בשבועה דד"פ דוקא בכרי כמ"ש ה"ה בפ"ד מה' מל"ול והביאו מרן בב"י בסי' פ"ב אפילו בפוגם שטרו אפילו טוען שמא אלא ע"כ דאפילו בפוגם שטרו דוקא ברי ודכוותה בע"א מעיד שהיא פרועה דוקא בברי דבחדא מחתא אחתינהו תנא דמתני' וכולהו שבועת המש' הן ומ"ש הש"ך מתשו' הרשב"א כבר הרב בני אהובה שם תי' דש"ה דשטרא מסייע למלוה ע"ש: