שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
חושן משפט · סימן לו
דין א' אבל אם לא נתכוונו להעיד וכו' כ' הטור בשם הרמ"ה דאפילו לא נתכוונו להעיד בשעת ראיה אם העידו בפני ב"ד כל א' בתכ"ד של חבירו עדותן בטילה אפילו לא ראו זא"ז וכתב הב"י דר"י שהביא הטור בסי' ל"ח חולק ע"ז דבעי שיראו זא"ז וכתב הפרישה דל"פ דלענין צירופם לפסול בא' מב' גווני פוסלין אי נצטרפו בשעת ראיה ובכה"ג בעי' שיראו זא"ז או נצטרפו בשעת הגרה בתכ"ד אפי' בשעת ראיה לא ראו זא"ז מצטרפי ע"ש ולפ"ז ל"ק מ"ש הש"ך על הרמ"ה ממתני' דב' רואין אותו מחלון זה וכו' ע"ש דמתני' בצירוף דשעת ראיה מיירי אבל צירוף בשעת הגדה ל"ב שיראו זא"ז וכ"כ הפמ"א ח"ב סי' י"ח עש"ב. וכנ"ל שכ"ד התוס' בד"ה שמואל שכתבו בס"ד אפילו אידע לאחר כ"ד ע"ש דס"ל כשהעידו תכ"ד אפי' אמרו למחזי אתינא מצט' ובטלה עדותן כדעת הרמ"ה וא"כ מאי דאמרי' אי אמרו לאסהודי בטלה עדותן לאחר כ"ד וע"ש במהרש"א ומ"מ הגמ' דקאמר מר והוא שהעידו תכ"ד ע"כ אהזמה הוא דקאי דהא מתניתין דנמצא מהן א' קרוב מיירי בצירוף בשעת ראיה מדאמרי' הרוג יציל ואע"ג דנלמד ד"ז דצירוף בשעת הגדה בב"ד מדין הזמה מ"מ מתני' לאו בהכי איירי וזהו מ"ש התוס' בד"ה אמר וכו' וקשה דהא משמע בסמוך וכו' ע"ש נקטי' דדעת התוס' כדעת הרמ"ה ור' ישעיה דאפילו אמרו למחזי אתו כי נצטרפו בשעת הגדה בתכ"ד עדותן בטלה ומהר"ם לשקאר סי' י"ו הוכיח שכ"ד הר"מ והנ"י והרשב"א והריב"ש ע"ש ועיין להש"ך סי' מ"ה סקכ"ד ע"ש:
ואם היו כל העדים כשרים וכו'. כ"ה לשון הר"מ והש"ך סק"ג הוכיח מזה דאם כולן לא נתכוונו אלא לראות כולן פסולים דכיון דהפסולים לא הוי עדותן עדות גם הכשרים כן ודוקא כשכל העדים כשרים הוא דלא בעי' כוונה דלא כהלח"מ ע"ש. ועפי"ז ניחא מה שהק' האחרונים על ס' הר"מ הלזו מגמ' דר"פ אמרו לו דאי' התם אמרו לו ב' יודע אתה בעדות פ' והוא אמר לא ידעתי מגו דאי בעי אמר לא נתכוונתי לעדות ע"ש הרי דהעדים בעו כוונה להעיד די"ל דמיירי בדאיכא קרובים עמהם ולא נתכוונו אלא לראות דהשתא גם הכשרים בעו כוונה להעיד מיהו מדברי התוס' בפ' חזקת דמ"א ע"א בד"ה נחלקה שהק' לב דס"ל דבכת א' נחלקת העדות אמאי בב' כתי עדים מודו דתתקיים העדות בשאר הא הו"ל כנמצא א' מהם קרוב ותי' לחד תי' דמיירי דאתו למחזי וכו' ע"ש הרי דהיכא דכולן אתו למחזי תתקיים העדות בשאר דבכולן אתו למחזי מיירי דהא עדות מוכחשת היא ולא ידעי' מי הם הפסולין ומי הם הכשרים וכ"מ להדיא מדברי הרדב"ז בס' דברי דוד סי' מ"ט ודלא כהש"ך:
ואם הזמין התובע וכו'. כתב הסמ"ע אפילו הפוסלין בהזמין בערבוביא בשעת מעשה מודה באמר ב' מכם לא כוין אלא לכשרים ע"ש וכנ"ל מגמ' בגיטין די"ח ע"ב באמר לי' כתבו גט לאשתי דלר"י דקי"ל כוותיה דאמר ב' משום עדים והשאר משום תנאי נמצא א' מהן קרוב או פסול כשר ולא מיפסל משום דהזמין בערבוביא וע"ב משום דיין דב' לבד משום עדים הו"ל כאומר ב' מכם יכתבו דלא נתכוון אלא לכשרים: