שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
חושן משפט · סימן כח
דין ד' מותר להעיד לו וכו'. לשון הטור שגם בד"י ע"א מסייעו פוטרו וכתב מרן בב"י שר"ל שאפילו שהגוי מודה במקצת וע"א מסייעו אע"פ דהוי הגוי מחוייב שבועה ואי"ל משום דלא מהימני ליה ומשלם אפ"ה אם יש ע"א דמסייעו פוטרו מן השבועה בדינינו ע"ש נראה מדבריו דהגוי חשיב מחוייב שבועה ואיל"מ וק"ל מ"ש מחשוד דנשבע שכנגדו ולא הוי מחוייב שבועה ואי"ל משום דרצונו הוא לישבע אלא דלא מהימני' ליה ומשום דא"כ כל אדם תובעו ויפסיד כל ממונו כמ"ש התוס' בפ"ק דמציעא גבי עובדא דההוא רעיא ע"ש וה"נ דכוותה גבי נכרי דישבע שכנגדו ועיין למהרש"ך ח"ב סי' ק"ב ע"ש ועוד דהרא"ש בריש מציעא כתב דבמחוייב שבועה ואי"ל אין ע"א פוטרו מן השבועה דממונא הוא חייב ואין ע"א קם לממונא ע"ש ע"כ נר' דמ"ש הב"י משום דלא מהימנינן ליה משלם היינו ע"י שבועה שישבע כנגדו כדין חשוד דבחשוד נמי ע"א המסייעו פוטרו אפילו לדעת הרא"ש ודלא כהש"ך סי' ע"ב סקס"א שהבין הדברים כפשטן ע"ש:
דין ט"ו אין מקבלין עדות וכו' כתב הכנה"ג הג"הט אות ע' דאם היה שם בע"ד ולא הבינו העדים שהיה שם הוי כשלא בפניו כ"מ בפ' הנשרפין גבי רוצח שנתערב והרב שבות יעקב ח"א סי' קמ"ח חלק עליו ועמ"ש בחי' לקמא דמ"ה ע"א ובר"פ חזקת:
כתב הרשב"א ח"ג סי' שכ"ז דבר"נ אפילו חולים או שהעדים הולכים למ"הי אין מקבלין שלא בפניו ע"כ וכ"כ הנמק"י בפ"ב דקמא והוכיח כן מברייתא דאינו נעשה מועד אלא בפני הבעלים ע"ש אך הרשב"א גופיה כתשו' הביאו מרן בב"י בסס"י שפ"ח כתב דאפילו בד"נ מהני ע"ש: