שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
חושן משפט · סימן א
דין א' דיני הוראות והלוואות וכו' פירש"י היינו ע"י עדים וב"כ הטור וכתב הפרישה דה"ה דהומ"ל לענין שבועת היסת ובלא עדים אלא דעדין לא נתקנה שבועת היסת בזמן ההוא והטור נגרר אחר פירש"י ע"ש ויש לחקור איך דנין דין שבועת היסת בז"הז כיון דמה שדנין דיני הודאות והלוואות אינו אלא תקנה שלא תנעול דלת כדאיתא בריש סנהדרין ושבועת היסת עיקרה אינה אלא תקנתא ותקנתא לתקנתא לא עברינן כדאשכחן בחשוד דלא מפכי' שבועה דרבנן אשכנגדו מה"ט כדאיתא בריש מציעא גבי עובדא דההוא רעיא וכ"פ כל הפו' והרשב"א ח"ב סי' קמ"ח למד משם דאין נשבעין לקטן על השטרות לפי דעיקר שבועה על השטרות הוא מדרבנן ודנשבעין לקטן היא מדרבנן ע"ש ועיין בפלוגתא דב"י ורבנן גבי שכיר בפ' כל הנשבעין דמ"ו ע"א דרבנן ס"ל תקנתא לתקנתא עבדי' וע"ש בתוס':
הא דאין דנין מן התורה בז"הז נ"ל מדכתיב אלהים כמ"ש התוס' בריש סנהדרין והא דנ"ל בפ' המגרש מלפניהם ולא לפני הדיוטות היינו דיני עשוי דאינו דין כגון עשוי אגיטין אבל ד"מ נ"ל מאלהים וע"ש בתוס' והב"ח כתב דאצט' לפניהם להודאות והלוואות דלא נ"ל מאלהים אלא אותם הכתובים בפ' ע"ש ודבריו תמוהים דלמ"ד עירוב פרשיות קרא כתיב בהודאות והלוואות ולמאן דל"ל עירוב פרשיות דנין מן התורה כדאיתא בריש סנהדרין דמוקי מתני' דהתם כמאן דא"ל ע"פ וא"א לדברי הב"ח מיתוקמא שפיר לכ"ע: