אור ברסלב
שלחנו של אברהם אורח חיים › סימן תסו

שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי

אורח חיים · סימן תסו

סימן תסג

דין א' לא ילעוס אדם חיטין וכו' כ' הר' מנוח בפ"ה מה"ח לאו משום דאסור להתרפאות בהם דהא כל איסורין שבתורה מתרפאין בהם דשלא כדר"ה הוא ואפי' בחולה שאין בו סכנה שרי אלא משום דבשעה שמחמיצות עובר בלאו וכו' וא"ת יבטל קודם שתחמיץ ואמאי לא ילעוס הא ל"ק דביטול מדין הפקר וכיון שחוזר וזוכה בו לא הוי הפקר כדתניא המפקיר את כרמו ולבקר השכים ובצרו חייב בפרט וכו' ע"כ ואי קשיא הא שאני התם דכתיב תעזוב יתירא ומט"ז פטור ממעשר כדקתני סיפא וכדאי' בקמא דצ"ד י"ל דש"ה דלמחר הוא דבצרו אבל הכא בשעת ההפקר עצמו זוכה בו וכ"כ שע"ה בה' לולב דצ"ז ע"ד הר"מ בה' לולב ע"ש ולפ"ד הר' מנוח הללו מ"ש הר"מ בה' יסו"הת מותר לעשות מלוגמא מחמץ היינו שהי"ל חמץ כבר קודם הפסח ונכלל בביטול דקודם הפסח ובתוך הפסח הוצרך לעשות ממנו מלוגמא ונר' דלזה כיוין ה' בית הלל בי"ד סי' קנ"ה ודלא כהח"י שתמה עליו ע"ש ומ"ש הרוקח סי' רע"א דאפי' כבר נלעס והגיח ע"ג מכתו קודם הפסח צריך ביעור ויסירם ע"ש היינו שהיתה ע"ג מכתו קודם הפסח דזה ודאי לא היה בכלל הביטול ודמי למפקיר כרמו ועדיף מניה כיון דעודנו זוכה בו אבל חיטין שהחמיצו קודם הפסח ולא גילה. דעתו שרוצה לזכות בו מותר לעשות ממנו מלוגמא בתוך הפסח ועיין להדרישה. והפר"ח כ' דמ"ש הר"מ מותר לעשות מלוגמא מחמץ היינו לענין היתר הנאה אבל לעולם אסור דעבר בב"י וראיה מירוש' בפ' ח' שרצים דאמרי' הדא גומרתא סכנה ונותנין עליה חמץ בפסח משמע דוקא במקום סכנה ע"ש ואי מהא לא איריא דבירוש' בפ' כ"ש אי' דכל איסורין שבתודה אסורין שלא כדר"ה בחולה שאין בו סכנה דלא כגמרין דלפום תלמודא דידן מותר הוא וכמ"ש הר"מ. ומרן בכ"מ בשם הרשב"א כ' דמיירי בחמץ של גוי ע"ש וצ"ל דמיירי בפי' בהדיא שאינו רוצה לזכות בו ואחריותו על הגוי ועיין להרב ישועות יעקב:

דין ד' אבל אם נתיבש וכו' דוקא אם נאפה בתוך הפסח אבל אם האפיה קודם הפסח כבר נתבטל ואינו ח"ון כמ"ש מרן בש"ע וכ"כ מהרימ"ט בראש ח"ב בשם רבו ע"ש והפר"ח כ' לחד תי' דבממשות בעין חשש מרן לדעת הסו' ח"ונ וכ"כ בסי' תמ"ז דין ג' אבל מדברי המג"א סי' תמ"ז סק"ז נר' דאפי' בממשו בעין אינו ח"ונ לדעת מרן ע"ש והשכנ"הג כ' דכשיבשלו בתוך הפסח יחזור ויתן טעם ע"ש והוא תימה דכיון דכבר נאפה קודם הפסח נעשה היתר גמור כיון שנתבטל ול"ד ללח בלח דכשנעשית האפיה בתוך הפסח נעשה מעשה חדש דעיקר נתינת טעם הוא בעת האפיה ול"ד להסירו החיטה דליכא אלא טעם ועיין להפר"ח וכן הסכים ה' ב"ד ס"י והע"ר כלל ד' סימן יו"ד דרוקא בנאפה בתוך הפסח הוא דאסור:

דין ג' שק מלא קמח וכו' עיין לה' בית יעקב סי' נ"ז וה' אדמת קדש ח"ב סי' י"ג ע"ש:

תוכן העניינים

שלחנו של אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה