שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
אורח חיים · סימן תנא
דין א' ומצניעין בפסח ה' ב"ח קרא תגר על התולין כלי חמץ שמא ישתמש בהם כדחיישי' בקורא לאור הנר בשבת אפי' גבוה ע"ש והא"ר דחה דש"ה דאיכא איסורא דאורייתא ע"ש ונ"ל דאי מהא לא איריא דבגמ' דשבת דקמ"ג פריך למ"ד שמא ימחוק מ"ש מנר ומאי פריך הא שאני נר דאיכא איסורא דאורייתא אבל במוחק כדי שלא יקראם השמש כדפי' רש"י ליכא איסורא דאוריתא דבעי' מוחק ע"מ לכתוב כדאי' בפ' כ"ב דע"ג ע"ש בתוס' אלא ע"כ דלא שנא מיהו י"ל דשאני הכא דהוי עודף דהסכימו רוב הפוס' דנט"לפ שרי גם בחמץ ואינו אסור אלא לכתחי' וקיל מאיסורי דרבנן וכה"ג הקילו למכור לגוי דבשאר איסורין אפי' דרבנן אסרו למכור לגוי שמא יחזור וימכרם לישראל כמ"ש התס"ב סי' קפ"ח ובכלי שאינו ב"י התירו למכור לגוי כיון שאינו אלא לכתחי' כמ"ש הרדב"ז ח"א סי' כ"ד ע"ש וה"נ דכוותה וכן הסכימו המג"א והפר"ח ע"ש:
דין ה' כגון כף שמגיסין בו וכו' בגמ' בפ' כ"ש כלי פרור מגעילו ברותחין ובכלי א' וכ' הר"ן משם הרמב"ן ז"ל דלאו היינו כף דכף כיון שתשמישו בכלי א' ע"ג האור צריך להכשירו בכלי א' ע"ג האור וסתם כלי א' בגמ' היינו כלי א' אחר שהעבירו מע"ג האור אלא היינו כלי שמשתמשין בו אחר שהעבירו הקדירה מע"ג האור ע"ש ובסוף ע"א גבי נעוה ארתחוה כ' הרמב"ן בחי' דכלי א' המוזכר בגמ' גבי עץ פרור היינו כלי א' ע"ג האור ולא כההיא דפ' כירה ע"ש וא"כ עץ פרור היינו כף ולמדנו דכלי שתשמישו בכלי א' ע"ג האור צריך להגעילו בכלי א' ע"ג האור דכבכ"פ והטור בי"ד סימן קכ"א כ' סברא הלזו בשם י"א וכ' דהכי מסתברא והכנ"הג שם כ' שלא מצא סברא זו בשום מקום ע"ש וכבר כתבתי שזוהי סברת הרמב"ן והר"ן וכן הסכים הפר"ח ואחרונים אך מדברי התוס' בשבת דמ"ב ע"ב בד"ה אבל נר' דס"ל דסגי בכלי א' שלא ע"ג האור שכ' בס"הד כלי שנתבשל בו איסור לא סגי להגעילו ע"י עירוי ע"ש הרי דכלי שנתבשל שהוא ע"ג האור דוק' עירוי הוא דלא סגי אבל להגעילו בכלי א' אחר שהעבירו :
מע"ג האור ש"ד: