שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
אורח חיים · סימן שצז
דין י"ד כרגלי אנשי אותה העיר כ' הטור ואם עירב אחד מהם אינו יכול להוליכו אלא אלפים אמה וכ' הב"י שכ"נ מפרש"י והתי"ט בסוף ביצה כ' בדעת רש"י די"ל דס"ל כדעת הרשב"א דאם עירב יכול להוליכו ע"ש ועיין בפירש"י בעירובין דמ"ה ע"ב כד"ה כרגלי שכ' ואם עירב זה וכו' אינו יכול להוציאו וכו' הרי דדעת רש"י כדעת הטור ואין לו' דאם עירב זה שכ' רש"י היינו אחד שאינו מבני העיר אבל אחד מבני העיר דשותפין נינהו יש ברירה ויכול להוליכו דא ליתא דבגמ' שם אהא דמוקי ההיא דגשמים שירדו מעי"ט יש להם אלפים אמה בגשמים דסמוכים לעיר פריך הא ברגלי אנשי אותה העיר מב"על ופירש"י דאלישנא לחוד פריך ע"ש ואי איתא דאם עירב אחד מבני העיר יכול להוליכו הא טובא א"ב דאי בגשמים הסמוכין וטעמא משום דהוי כרגלי אנשי העיר אם עירב אחד מאנשי העיר יכול להוליכו אבל אי טעמא משום דחפצי הפקר קונין שביתה אפי' עירב א"י להוליכו והיינו אלפים אמה לכל רוח דקתני וע"ש להריטב"א בחי' ועפי"ז יש להוכיח דאינו אוסר על בני העיר כי עירב אחד מהם ועדיין יש להם אלפים אמה לכל רוח ול"ד לכלים שאין מיוחדין לאחד מן האחים דתנן התם בביצה כרגלי כולן ופי"רשי והר"עב דאם עירב אחד מהם הם מעכבין ע"י והוא מעכב על ידן וכמ"ש התי"ט ע"ש גם יש להוכיח מכאן לדעת רש"י דאפי' עירבו כל אנשי העיר אין מוליכין אותם אלא אלפים אמה וכה"ג כ' הרמב"ן במלחמות גבי שור של רועה דאפי' עירבו כולן ל"מ ע"ש והגם שיש לחלק ביניהם מ"מ מדברי רש"י הללו ע"ב נר' כן: