שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
אורח חיים · סימן שעה
דין א' כדי שתהא רגל המותרת במקומה ע"פי רש"י דפ"ג ע"ב שכ' דסולם תורת מחיצה עליו להקל והריטב"א הק' דת"ל דרגל המותרת במקומה היא ועיין להריטב"א גופיה שם בד"ס שכ' כדעת רש"י דשאני חצר ומרפסת דמישך שייכי להדדי ואפילו רגל המותרת במקומה אוסרת ועיין מ"ש עוד הריטב"א לדעת רש"י מההיא דגזוזטראות והתוס' דפ"ט ע"א בד"ה ל"ש כ' אי דלא עירבו תרוויהו ליתסרו ע"ש וק' דמאי קושי' נוקמא כשעירבו כל א' בפ"ע והו"ל רגל המותרת במקומה דאינה אוסרת שלא במקומה ועפי"ד הריטב"א י"ל דיוטאות לגבי חצר מישך שייכי להדדי גם התוס' עצמן בדנ"ט ע"א בד"ה כמאן כ' גבי חלקה לאורכה כיון דשייך לתרוויהו הו"ל מקומה ולא אמרי' אינה אוסרת אלא שלא במקומה ע"ש ומהתימה על המג"א דבר"סי שע"ז כ' דנקט שלא עירבו כלל דאי עירבה בפ"ע הו"ל מותר לזה לשפוך להדיא דהו"ל חצר המותרת במקומה וכו' והוא בעצמו בסי' שס"ד סק"ג הק' ע"ד הב"י מדברי התוס' הללו גם קושיתו שם ל"ק דמבוי עקום דמי ממש לחלקוה לרחבה שכ' התוס' דכיון דהני יש להם פתח קרוב להם והני יש להם פתח קרוב להם אמרי' רגל המותרת במקומה אינה אוסרת וה"נ מבוי עקום כ"הג הוא ובדמ"ה אמתני' דג' חצרות פתוחות לר"הר פירש"י דאילו זו לפנים מזו דריסת הרגל אוסרת וק' דהא הו"ל רגל המותרת במקומה ואינה אוסרת ונר' דכיון דטעמא דרגל המותרת אינה אוסרת משום דאיחדא לדשא ומשתמשא כדאי' בגמ' דנ"ט א"כ כי עירבו ב' החיצונים עם האמצעיים לא שייך ה"ט שהרי הפנימית לא איחדא לדשא שבינה לאמצעית מפני שעירבה עם האמצעית ורוצה להשתמש עם האמצעית ודשא שבין אמצעית לחיצונ' לא איחדא שרוצה הא האמצעית להשתמש עם החיצונה שהרי עירבה עמה ועיין להא"ר והדרישה ר"סי שע"ח: