שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
אורח חיים · סימן שמה
דין ב' ויש בו ד"ט. כ' המג"א דצריך שיהיה בין המחיצות ד' כמ"ש בדין י"ט וכ"נ מגמ' בשבת ד"ק ע"א דאמרי' בור בר"הר גבוה יו"ד ורחב ח' ונתן בו מחצלת וחלקו פטור ע"ש הרי דאין עובי המחיצות מצט' לד"ט מיהו ה"ד להשתמש בתוכו אבל להשתמש ע"ג אפילו עובי המחיצות מצט' משום דאי בעי מנח מידי ע"ג ומשתמש כ"נ מדברי רש"י והתוס' בעירובין דע"ח ע"א בד"ה אלא ע"ש ועיין להריטב"א בחי' שם אבל מדברי הרשב"א בפ"ק דשבת גבי כוורת ובפ' הזורק דצ"ט נר' דגם להשתמש בתוכו עובי המחיצות נמדדין עם החלל ע"ש ועיין להט"ז:
דין ד' חורין שבכותל ר"הי וכו' התוס' כתב דאם פתוחים לר"הי ולר"הר למטה מעשרה לא הוי ר"הי כיון דבני ר"הר משתמשין שם ע"ש וה"ד אם פתוחים גם לר"הר אבל אם אין פתוחים אלא לר"הי אפילו למטה מי' ר"הי כ"נ מדברי התוס' וכ"כ הרשב"א בס' ע"הק דף י"א ע"ב ע"ש וכ"כ רי"ו הביאו הא"ר דלא כהמג"א שכ' דלא כ"כ התוס' אלא לס"ד ומ"ש הא"ר דהרשב"א חולק ע"ש ליתא דהרשב"א מיירי באין פתוחין אלא לר"הי ע"ש:
דין ז' ואין דלתותיה ננעלות בלילה אבל אם ננעלות אמרי' בפ"ב דעירובין דק"א דהוי כרמלית ול"ד כרמלית אלא דהוי כחצר שלא עירבו דדינ' ככרמלית והירוש' מיירי כשלא נפרצו בה פרצות אם עירבו מותר ואם לא עירבו אסור כמ"ש רש"י שם בפ"ק ד"ו ע"ש וכמ"ש מרן בב"י וכ"כ התוס' בסוטה דמ"א ע"א בד"ה מכאן ומ"ש התוס' ביומא ד"ע ע"א דהיו מביאין מבערב היינו כשלא עירבו או אחר שנפרצו בה פרצות וכן מתני' דסוף תמיד נשחט דקתני חשיכה יצאו וצלו את פסחיהן בכ"הג מיירי ועיין מהרש"א בפסחים דס"ו בד"ה תוחב ע"ש וכ"מ מדברי הרדב"ז ח"ג סימן תקע"ו ע"ש:
שם הוי רשות הרבים וי"א וכו'. כאן סתם מרן דאפילו אין ס"ר בוקעין בו בכל יום הוי ר"הר ונ"ל ראיה מדאמרי' ביבמות דקי"ד ר"י אירכסו ליה מפתחות א"ל זיל ודבר טליא וטליתא וכו' וקאמר ש"מ קטן א"ע ואין ב"ד מ"ל ומוכח שם בסוגי' דבדאוריי' קאמ' דאי בדרבנן כ"ע מודו דאין ב"ד מ"ל ואם איתא מנ"ל דר"יצ מיירי בדאורייתא דילמא מיירי באין ס"ר בוקעין בו ועמ"ש בסי' של"ד ומדברי התוס' בפ' א"צ דכ"ג ע"ב נר' דס"ל דהאידנא ליכא ר"הר ממ"ש דבא מחוץ לתחום בעי' כדי שיעשו ממתני' דחלילין דמיירי בשבת ועיין להרא"ש שם ולהרשב"א בתשו' ח"א סי' ט"ל:
דין י"ט אבל בכרמלית וכו'. עיין להתוס' בשבת דק"א ע"א בד"ה הני וכו' מה שהק' לפירש"י ע"ש: