שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
אורח חיים · סימן שכח
דין י"ד שוחטין לו. כ' הרשב"א ח"א סי' תרפ"ט דשבת הותרה אצל חולה ומ"מ אם יש בשר נבילה מזומן אין שוחטין לו ועיין למרן בב"י וביומא די"ז ע"ב ע"ש:
דין י"ז ודברי הס' ה"ג וכו'. כ"ד הרמב"ן בחי' בע"א דכ"ח והרשב"א בפ' מפנין דקכ"ז והריטב"א בחי' כתובות ד"ס שהוכיחו מההיא דיונק וע"ש בתוס':
דין כ"ה ע"ג כלי מותר כ' בש"ל הביאו הב"י דוקא פירשה מאליה אבל הפרישה במזיד אסור וכ' מרן ואיני יודע מה חילוק יש וכו' ע"ש ומדברי רש"י שם נר' כדעת ש"ל וכ"כ הר"ן שם בהדיא לישב הברייתא עם המש' ע"ש אבל הר"מ בפי' המש' כתב בהדיא דע"ג כלי מותר אפילו הפרישה במזיד. וכתב רש"י בפ"ב דעירובין דחזרת רטיה משום ממרח ואין בה משום שחיקת סמ' כיון דעשויה מאתמול ובביצה די"א פ' משום שחיקת סמ' וכ' הת"ש דשם בביצה קאי על המקדש אמאי בתחי' אסור כיון שאין שבות במקדש ולהכי כ' דבתחי' איכא נמי משום שחיקת סמ' והוא תרי שבותי וגזרו במקדש ע"ש. ועפי"ד נוחין אצלי דברי התוס' במגילה ד"ד שכ' דר"י אית ליה שמא יעביר ומק' ע"ד התוס' א"כ בביצה די"ח אמאי לא סגי ר"י בשמא יעביר ועפי"ה ניחא דר"י הוסיף שבות אחר כדי לאסור אפילו במקדש מיהו מדברי התוס' שם בעירובין שכ' לחד תי' דחזרת רטיה איכ' נמי משום שחיקת סמ' ע"כ אין שבות במקדש אפילו תרי שבותי לפום ס"ד דגמ' בביצה: