אור ברסלב
שלחנו של אברהם אורח חיים › סימן שיח

שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי

אורח חיים · סימן שיח

סימן שיז

א דין א' המבשל בשבת כ"ד הר"מ והרי"ף דקי"ל כר"י וכ' התוס' בחולין משום דסתמא דמתני' שם כוותיה ע"ש וסתמא דתרומות ל"מ די"ל כמ"ש הר"מ בפי' המשנה שם ע"ש והרשב"א בחי' שם בחולין פ' הלכה כר"י ואפי' דרב מורה כר"מ היינו משום דס"ל ר"מ ור"י לית הילכתא כר"י דמטין איתמר בעירובין דמ"ו אבל אנן קי"ל כר"י דאמר הלכה איתמר ע"ש וראיתי למהר"א מווילנא שתמה דליתא התם הכי אלא דרב ל"ל הני כללי ור"י אית ליה ופלוגתא דמטין אמוראי אחריני הוא דאפליגו ואדרבא בפ' הכותב דפ"ד איתא דר"י ס"ל מטין איתמר ע"ש ונ"ל דסוגיא דהתם דאמרי' רב ל"ל הני כללי אזלא למ"ד הלכה איתמר אבל למ"ד מטין איתמר י"ל דגם רב אית ליה הני כללי אלא משום דמטין איתמר ולא דרשי' בפרקא אצט"ל למפסק בהנך מתנייתא דמייתו התם הלכה כר"י למדרש בפרקא וא"כ רב לכל היותר ס"ל מטין איתמר ולא הלכה אבל לפום הך סוגיא דאזלא כמ"ד הלכה איתמר ורב ל"ל הני כללי מסיק התם דר"י אית ליה הני כללו וא"כ ר"י ס"ל הלכה לפום הך סוגיא והך שינוייא דפ' הכותב למ"ד מטין איתמר אזלא דלהך מ"ד רב ור"י ל"פ וכולהו א"ל הני כללי ומטין איתמר ושיעור דברי הרשב"א כך דרב דמורי כר"מ משום דלכל היותר ס"ל מטין אבל אנן ס"ל כר"י דהלכה איתמר לפום סוגיא דעירובין ואפילו לפ"ד מטין י"ל דגם ר"י ס"ל מטין מ"מ אנן קי"ל כמ"ד הלכה איתמר משום דאזלא הך סוגיא דעירובין אליביה מיהו ק' ע"ד הרשב"א שכ' דרב דדריש כר"מ משום דס"ל מטין איתמר והא למ"ד מטין איתמר אורויי מורי כר"י והוא אורי כר"מ ועיין להריטב"א בחי' שם גם י"לד דבגמ' אמרי' אליבא דר"י מ"ד ה"מ במתני' אבל בברייתא לא קמ"ל ולפ"ד הרשב"א היינו ר"ל קמ"ל אפי' בברייתא שהרי פלוגתא דהמבשל בברייתא הוא דנשנית וק' מנ"ל להגמ' דלקושטא הוא אפילו בברייתא אימא דוקא במשוי הוא דהלכה בר"י אבל בברייתא לא איתמר הך כללא ולכך אצט"ל לר"י לפ' בהך פלוגתא דמייתי התם הלכה כר"י אלא עכ"ל דהגמ' ר"ל קמ"ל בהך ברייתא לחודא הלכה כר"י אע"ג דלישנא דגמ' דחוק לפ"ז מ"מ בע"כ צ"ל כן וכן יראה מפירש"י דוק ותשכח:

ב כתב הריטב"א בחי' ר"פ מי שהוציאוהו והרשב"א בחי' בפ' ר"א דמילה דוקא במבשל דעושה מעשה בגופן אבל בהוצאה לא מיתסר ע"ש והרמב"ן בס' הלקוטות בחי' בר"פ מי שהוציאוהו חילק בענין אחר דשאני פירות שיצאו וחזרו דלא נהנה כלל במעשה שבת דאלו לא יצאו לא היו צריכין להחזיר'. ע"ש והא"ר בסי' זה העמיס חילוק זה באיסורי דרבנן בדברי התוס' שם והר"מ בפ"ו מה' שבת כתב כדברי הרשב"א והריטב"א גבי שוגג ע"ש ועמ"ש בזה בסימן ת"ה:

ג כתב הרדב"ז ח"ב סי' רי"ג דבר הנאכל כמות שהוא חי אין בו משום מבשל בשבת ללקות עליו ואינו אסור אלא מדרבנן תדע שהרי דבר המבושל כמאכל בן דרוסאי אין בו משום מבשל וכ"ש דבר הנאכל כמות שהוא חי ע"ש ודבריו שגבו. ממני שהרי כ' הר"מ בפ"ט מה' שבת המחמם את המים חייב משום מבשל ע"ש וכן ביצה שנאכלת חיה אמרי' בפ' כירה דל"ח גלגל חייב חטאת ועיין להפר"ח בי"ד סימן ס"ח ע"ש:

ד ישראל אחד נתן במזיד ביצים בתוך קדירתו של של חבירו ונתבשלו הביצים עצמן ודאי אסורין אבל התבשיל נ"ל דשרי אע"ג דדבר שיל"מ הוא ולא בטיל מ"מ לא מיתסר התבשיל דכיון שהיא אינה קלופה אינה. נותנת טעם דמיא דביעי מיא בעלמא הוא ודמי לביצת נבילה וטריפה דאינה אוסרת התבשיל אם אינה קלופה ודוקא ביצה שיש בה אפרוח או דם הוא דאוסרת כדאי' בפ' ג"ה דצ"ח ובטוש"ע י"ר סי' פ"ו ע"ש אחז"ר ראיתי להמג"א סי' תקי"ג סק"ה שכ' בביצה שנולדה ביו"ט דאם אינה קלופה ונתבשלה עם ביצים אינה אוסרת דמיא דביעי מיא בעלמא הוא ע"ש שב"ב משם הכלבו ות"ח:

תוכן העניינים

שלחנו של אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה