שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
אורח חיים · סימן רעא
דין ה' החוזר ומברך תחילה בפ"הג כ"כ הר"מ בפ"ה מה"כ וכ' בב"י דלדעתו בפורס מפה ומקדש נמי צריך לברך בפ"הג אבל בש"ע דין ד' פ' דאין צריך לברך על יין דקידוש וכאן פ' דבהב לן ונבריך צריך לברך וכ' הלח"מ דהטעם דלא אסח אדעתיה אלא מיין דקודם קידוש אבל איין של קידוש לא אסח דעתיה וכ"כ המג"א וק"ל מגמ' כפ' ע"פ דק"ג ע"א דרבא פריך אכסא קמא ואכסא דברכתא וקאמר אנא עבדי כתלמידי דרב דאמרי הב לן ונבריך והדר אמרי הב לן ונשתה וא"ל כיון דאמריתו הב לן ונבריך איתסר לכו למשתי ואי איתא מהיכא למד לברך אכסא דברכתא הא אפילו דאסחו דעתייהו איין שלפני ב"המז מ"מ מכסא דברכתא לא אסחו דעתייהו כמו דלא אסח דעתיה מיין דקידוש ועוד דמהרי"קו שורש צ"ו למד מדברי הר"מ הללו דצריך לברך על כוס של הבדלה באמצע הסעודה במקום שצריך להפסיק כמו ודאי חשיכה ע"ש ואי איתא הא לא אסח דעתיה מיין של הבדלה כמו קידוש ועיין להע"ש והט"ז:
בהגה אבל בהבדלה וכו' המג"א משם תשו' מהר"ם כ' דיבדיל ואח"כ יברך המוציא דל"ד לגבילי לתורי דהתם איסורא דאורייתא ע"ש ומדברי התוס' בפ' ע"פ דק"ו ע"ב בד"ה מקדש נראה דאפילו באיסורא דרבנן לא הוי הפסק ודמי לגבילי לתורי ע"ש:
דין ח' אם לא קידש וכו' בין במזיד בגמ' בפ' ע"פ דק"ו איתא דיש לו תשלומין ודעת הר"מ אפילו במזיד יש לו תשלומין אבל דעת רע"ם הביאו הטור דדוקא בשוגג ואונס וכ"נ דעת התוס' שם דק"א בד"ה ובקידושא שכ' דאין לו תשלומין וע"כ במזיד קאמרי וס"ל דהתם לא הוי אונס דהי"ל ליתן דעתם שלא לאחר: