שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
אורח חיים · סימן רסו
דין ב' משום מחמר כ' הר"ן בב"ק דע"א איסור מחמר איתיה אפילו בבהמה דלאו דידיה והביאו המג"א וכ"כ הרשב"א בר"פ מי שהחשיך וכ"נ מדברי התו' כיומא דס"ו שהק' איך מביא לשון של זהורית קשור בשעיר הא מחמר הוא ע"ש ושעיר של קדש הוא אך מדברי הג"א בב"ק דע"א נר' דדוקא בבהמה דידיה שכ' וז"ל וכן אם שכר בהמה וחמר אחריה חייב דשכירות קניא קצת ע"ש ועיין להמג"א סי' רמ"ו וכ"נ קצת מגמ' דפסחים דס"ו שלא הקשו בגמ' והרי מחמר אלא אחר דמוקי לה דמביאה חולין בעזרה ומקדישן ע"ש גם הא"ר הביא שהלח"מ חולק על הר"ן בד"ז ע"ש: