שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
אורח חיים · סימן קח
דין ח' מפני שסבור וכו' הנ"י בפ"ב דקמא גבי ץ אשו משו' חציו למד מדברי הרמ"ק שכ' לחלק בין אשו דמחייב בד' דברים למ"ד משום חציו בין הא דאמרי' בסוף ההוא פרקא נתכוון לזרוק ב' וזרק ד' דפטור מד' דברים דמדבריו יש ללמוד דמי שעדיין לא התפלל וסבור שעדין ישאר זמן וכו' דמתפלל ערבות ב' וכ' הנ"י מיהו גבי תפלה נר' דהוי פושע כיון שאמרו חז"ל לא יעמוד לפני הספר סמוך למנחה הוי פושע ע"ש ומרן פ' כדבריו הראשונים. ונר' דה"ה כשהיה סבור שאותו עת שהוא עומד בו עוד היום גדול ונמצא שטעה באותו עת עצמו דקושטא דלא נשאר זמן דהוי אנוס ומתפלל ב' דאע"ג דל"ד לנתכוון לזרוק ב' וזרק ד' מ"מ דמי לנתכוון לזרוק ב' ונמצא שהוא ד' דפליגי אביי ורבא וקי"ל כרבא דגם בזה פטור דהוי אונס וע"ש בתוס' בס"ב דקמא ע"ש:
דין י"ח מתפלל במ"ש שתים אם שכח רצה בב"המ שחרית ולא נזכר עד שחשיכה ועדין לא נתעכל המזון אינו חוזר ומברך ב"המ לכ"ע ול"ד לתפלה ה' בשמים ראש סי' פ"ז ע"ש וכ"נ ברור לדעת מרן בש"ע שב' דמתפלל אותה בתורת נדבה וא"כ בב"המ ודאי לא יחזור ויברך: