שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
אבן העזר · סימן קס
דין א' מכאן ואילך אינה ניזונת וכו' ואפילו תפסה למזונותיה מוציאין מידה. כ"כ הריב"ש הביאו הב"י סי' צ"ג והרב בנימין זאב סי' ע"ז והדדב"ז ח"א סי' דס"ז ויש להסתפק אם התפיסה הבעל למזונות ומת או כאלמנה דעלמא שהלך בעלה למ"הי ומת דקי"ל ג"ח הא' אין אדם מניח ביתו ריקם כמ"ש בכתובות דק"ז ואח"כ תבעה כתובתה מיד מי אמרי' כיון דנתן לה לצורך מזונותיה אין מוציאין מידה אפילו אחד ג"ח הא' ביבמה או בתובעת כתובתה ודמי לאמר תיזון מנכסי דניזונת אפילו תבעה כתובתה וכמ"ש בסי' צ"ד וכן קי"ל ביבמה דאם אמר תיזון ניזונת אפילו אחר ג"ח הא' כמ"ש הב"ד סי' נ"ג ע"ש א"ד ל"ד לאמר תיזון ומדברי הב"ד שם נראה קצת דאם התפיסה ניזונת ואפילו לא אמר תיזון ע"ש והכי מסתברא ועפ"ז י"ל מ"ש התוס' בפ' החולץ דל"ו ע"א בד"ה בשלמא על גירסא דגרסי' בשלמא תוך ג' דהא וראי תוך ג' א"א שתחלוץ כדתנן היבמה לא תחלוץ וכו' ע"ש די"ל דר"א דנפק דק ואשכח מהא דתנן וכו' ס"ל דטעמא דהיבמה לא תחלוץ ער שיהיו לה ג"ח הוא מזוני כדס"ד הגמ' שם בדמ"א ע"ב ע"ש וסובר דמתני' דהאשה שהלך בעלה וצרתה למ"הי מיירי בכל גוונא אפילו מת מיד כשהלך דהשתא ליכא טעמא דמזוני דהא א"י לתבוע מזונות אפילו בתוך ג"ח דחזקה אין מניח ביתו ריקם ובמה שתפוסה כבר אין מוציאין מידה וא"כ יכולה לחלוץ אפילו תוך ג"ח דהא ליכא פסידא דמזוני:
ד"ג הגה ילדה ס' נפל וכו' נוטלת כתובתה מיד כתב המרדכי שם הטע' משום דהולכין אחר הרוב דרוב נשים ולד מעליא ילדן ואע"ג דאין הולכין בממון אחר הרוב רוב דהכא שאני דרוב גמור הוא ע"ש ולפ"ז גם בהניח אשתו מעוברת גובה כתובתה מיד אפילו קודם שילדה דמיעוט הוא דמפילות כדאי' בגמ' מיהו הרשב"א בתשו' הביאו הב"י ר"סי צ"ג נשאל בהניחה מעוברת וילדה אם יכולה לתבוע כתובתה קודם שיגיע הולד לשלשים יום והשיב יכולה לתבוע כתובתה מעכשיו שאפילו שימות הולד חולצת ואינה מתייבמת ע"ש משמע דבעודה מעובדת א"י לתבוע כתובתה שהרי אם תפיל מתייבמת היא ואפילו לטעם המרדכי י"ל דרוב שאין מפילות אינו רוב גמור ודוקא ילדה הוא דרוב נשים ולד מעליא ילדן הוא רוב גמור ומ"מ נר' דאם תפסה אין מוציאין מידה דאזלי' בתר רובא אפילו בממון היכא דליכא חזקת ממון כנגד הרוב ועיין למהרשד"ם חא"ה סי' קכ"ה ע"ש :