שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
אבן העזר · סימן קמא
ד"א האשה יכולה וכו' וי"א וכו' אם גם באשה חיישינן לבזיון ראשה הרשב"א סי' אלף רל"ו כ' דגם לאשה חיישי' וכ"כ הריב"ש סי' שצ"ט אבל הרשב"ץ הביאו הב"י ס"סי זה סובר רלא חיישי' ע"ש ואם בסתמא הוי קפידא או לא הרשב"א בחי' כ' פלוגתא דרבוותא ע"ש. והסמ"ג עשין ן' כתב דמסתמא אמרי' דקפיד וכ"מ מדברי רי"ו נכ"ד ח"ג ואם לא שמע עד אחר הנתינה וכששמע לא הקפיד מהני המ"מ רט"ל מדברי הראשונים ואם אמר הבעל ליד אשתי או האשה אמרה מיר בעלי לכ"ע הוי קפידא ולא נחלקו אלא באומר לאשתי הרשב"א סי' אלף רל"ו ומהראנ"ח ח"א סי' י"ב ובענין לא חזרה שליחות אצל הבעל אם השליח עצמו נעשה אח"כ בעל דבר לכ"ע לא חזרה שליחות כ"כ השפ"ה בפ"ו מה"ג לדעת רש"י בספ"ב ע"ש וכ' הרשב"א בחי' בפ' התקבל אם בתחלת השליחות ידעו דלא ניתן לחזרה לכ"ע לא חזרה שליחות ע"ש וכתב הריטב"א אם כלתה שליחותו קודם שנעשה שליח לקבלה לכ"ע לא חזרה שליחות ע"ש וזולת אלו החילוקים הוי ס' מגורשת ובטעמו של דבר דבעי' חזרת שליחות ע"פ רש"י ועיין לה"ה בפ"ו מה"ג ע"ש:
ד"ד אביה מקבל וכו' דעת רש"י דבקטנה לכ"ע אביה ולא היא והתוס' חלקו עליו ונ"ל כדעת רש"י מגמ' ר"פ התקבל דקאמר מר פשוט מינה איש הוי שליח לקבלה שכן אב מקבל גט לכתו קטנה ומאי איריא קטנה דנקט אפי' נערה נמי אביה מקבל אלא ע"כ דנערה לרבנן כיון ריש לה יד לקבל גיטה נימא דמה שאביה מקבל הוא כמו יד דידה כמ"ש בגמ' רס"ד יד יתירה זכי לה רחמנא וכמו שהוכיח משם הת"הד בפסקיו דבגט נערה נוסח הגט לנוכח האשה אפי' אביה מקבל גיטה ע"ש ולכך נקט קטנה דאפילו לרבנן אביה ולא היא וכיון דאין לה יד לקבל לא שייך למי' יד יתירה זכי לה רחמנא וכמ"ש מהרימ"ט חא"ה סי' ו' ואפי' למ"ש הרשב"א בתשו' דמדעת האב יכולה לקבל היינו דהוי כמו שלוחו של אב אבל היא אין לה יד כלל ואפי' סלק רשותו ונ"מ דאין יכול האב להיות שליח הולכה להוליך גט לבתו משום דלא חזרה שליחות וכמ"ש מהרימ"ט שם ע"ש אשר עפ"ז א"ש מ"ש הרשב"א בתשו' הנזכרת דקטנה יש לה יד לקבל גיטה לרבנן מברייתא דקטנה שאמרה התקבל לי גיטי כמ"ש התוס' ואי איתא נוקמה מרעת של אב אלא ע"כ דמכח האב היא ואי מיירי בדעתו של אב אמאי אינו גט הא הוי שלוחו של אב ולשי' התו' צריך לדחות דנקט קטנה לאפוקי בוגרת ועיין בפרק החובל דף פ"ז ולהתיו"ט בספ"ג דסוטה ע"ש ועיין להכנ"הג הגהב"י אות ט"ו:
קטנה המתגרשת אם הגט לנוכח האב או כשאר גיטין לנוכח האשה מתבאר מתשו' הרשב"א הנ"ל דלנוכח האשה הוא כשאר גיטין וכ"כ הת"הד בפסקים סי' מ"ו והרלנ"ח סי' נ"ז אבל הר"ן בפ"ק דקי' כ' לנוכח האב ומוכח מדבריו דאפי' מתגרשת על ידי עצמה לשון הגט לנוכח האב וכ"כ מהריב"ל ח"א סי' וכ' מהרימ"ט סי' ט"ל בד"ז נהרא נהרא ופשטיה:
ד"ה נשאת אין אביה וכו' כ"ד כל הראשונים זולת דעת רש"י ביבמות דף ק"ט ועיין להתוס' בפ"ק דקידושין דף יוד ע"א שהביאו ראיה דאין האב יכול לקבל גיטה משנשאת ע"ש ומשם יש להוכיח אפי' אין לה רעת אין האב יכול לקבל רלא כהכנ"הג הגב"י אות י"ו דנסתפק בדבר ועיין לה' חיים שאל ח"א סי' ט"ל אות ה':
דל"א חוץ מחש"ו ועבד וכו'. כתב מהרימ"ט חא"הע סי' ז' עבד מעוכב ג"ש פסול להבאת הגט כיון דשרי בשפחה כמ"ש התוס' בפ' השולח עדין רשות רבו עליו ומ"מ יש לצדד דאפי' דשרי כשפחה מ"מ י"ל דקידושיו תופסין בב"ח כמו ממזר ע"ש ותמהני דבגמ' בפ' השולח רמ"ג מבע"ל מי שחציו עבר וחציו ב"ח שקידש ב"ח אם קידושיו קידושין כיון דראויה לצד חירות ומתבאר שם דדוקא לצד חירות הוא דמבע"ל ומתבאר שם דמ"ב דלמשנה אחרונה הוי מעוכב ג"ש ועדיף ממעוכב ג"ש מצד שהפקירו רבו דאלו מעוכב ג"ש דהפקר אוכל בתרומה ובחציו עבד למ"א מבע"ל להגמ' אי אוכל בתרומה ע"ש בתוס' ואין לומר דבעיית הגמ' גבי קידושין קאי למשנה ראשונה א"כ מאי מייתי למפשט מברייתא דהמית וכו' נוקמה כמשנה אחרונה מיהו י"ל דאי מוקמת לה כמשנה אחרונה תפשוט מאי דמבע"ל אי מעוכב ג"ש יש לו קנס והגמ' ה"ק דתפשוט מיהא חדא מהני בעיי:
ד"לג ויש פוסלין אפילו בנתקיים וכו' דוקא ודאי פסול אבל אם הוא ס' פסול שרי לגרש בו לכתחילה אפילו בלא קיום אם א"א בקיום דעיקר פיסול זה אינו אלא מדרבנן הרדב"ז ח"א סימן ר"ה עש"ב:
דין ל"ה השולח גט וכו' במינוי שליח שלא בפניו רבו הפוסלין כמ"ש באורך הרב דברי אמת קונט' י"א סי' כ"ט ומהרשד"ם כתב דימנה שליח בפניו והשליח ימנה שליח שלא בפניו וע"ש בס' דברי אמת שטר הרשאת שליח שלא בפניו בא ממקום שנהגו להקל וכתוב בו שמינה לפב"פ ולא כתוב מעיר פ' גם השליח שנתמנה כאן אמר שאינו מכיר להמגרש ולא ראהו מעולם נראה להכשיר דכיון שנשלח לכאן אומדנא דמוכח שזה המתמנה הוא מעיר זו ולא ממ"א גם אחי המתמנה הוא שם בעיר ששלחו הגט משם ואפילו בעיגונא דבעי' שמו ושם אביו ושם עירו היכא דהשמיט שם עירו סמכינן אאומדנות שהוא מעיר זו כמ"ש הרב דברי אמת בתשו' רל"ד ע"ג גם כמה מרבוותא ס"ל דגם בעיגונא סגי בשמו ושם אביו וכה"ג כתב מהרי"קו שו' קפ"ה הביאו מרן בכ"מ בפי"ג מה"ג ובב"י סי' י"א ע"ש:
דין ל"ו בהגה יתנהו לה ע"פ שנים היינו ב' עדים כשרי' כ"כ הר"ן והש"הג בספ"ב דגיטין אמתני' דסומא בשליחות הגט וכ"כ התה"ד סי' רל"ח והביאו בהגה בסי' קמ"ב די"א ודלא כהב"ש ועיין להתוס' בדכ"ג ע"א ע"ש ועיין להרדב"ז ח"ב סי':
עידי חתימה אם הם עצמן עידי ההרשאה פלוגתא דרבוותא ועיין לה' מוצל מאש בס' מהרי"ק סי' ל"ד:
כתב מהר"י מינץ בס' הגט אות י"ו אם השליח ראה הכתיבה ובאותו הפעם לא היה שליח לא מהני וע"ל בסי' ק"ל: