שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
אבן העזר · סימן קכט
דין ט"ז ולא יתן ס' בב"א הטעם משום דס' א' אמ"ד ולא ב' כמ"ש התוס' די"ח וכ"כ הפו' ונ"ל דלא כ"כ התוס' אלא אם כל א' כשר אבל אם אין בהם אלא א' כשר ממ"נ ל"ל בה וכ"מ ממתני' רס"פ המגרש בב' ששלחו ב' גיטין ונתערבו נותנים שניהם לזו וב' לזו ע"ש ומשמע אפילו בב"א ועיין להרב טורי אבן במס' ר"ה דז"ך ע"ש והרב עדות ביעקב סי' מ' כ' ט"ז דס"א אמר רחמנא מדנפשיה ותמה ע"ז מנ"ל ד"ז אימא דקרא דס"א לנותנו בב' חתיכות הוא דאתא ותי' דההיא מוכתב ונתן נפקא מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה יצא זה שמחוסר דביקה ע"ש ודבריו תמוהים דאי לאו משום דס"א אמ"ר מנ"ל דמחוסר דביק' אסור הא יכול ליתנו לה בב' חתיכות וכ"מ בגיטין ד"ך דפריך הא ס"א אמ"ר ולא פריך הא מחוסר דביקה וכ"מ ממ"ש התוס' בסוטה דאין ליתן ב' חתיכות משום דס"א אמ"ר ולא כתב משום דמחוסר דביקה ועיין להרב דברי אמת בקו' דכ"ז ע"א וב' ע"ש:
שם מזל"ה כצ"ל שלא לכתוב א' בין זיי"ן ללמ"ד ובה"י לבסוף כך נהגנו לכותבו בהסכמת מהרי"ט ז"ל וב"ד הצדק ולא כמו ששלחו גיטין ממדינות אחרות וכ' באל"ף לבסוף ועיין להרב חיים שאל סי' ל"ח אות כ"ח בשם מזל:
אי"ש א' ששמו חיים ושם משפחתו הל"אל וכ"ע קרו ליה הל"אל ואין מזכירין שם חיים כלל נר' דכותבין חיים דמתקרי הל"אל וכה"ג כתב הרב מקור ברוך סי' ט' באשה ששמה שמחה ושם משפחת אביה עוזיאל וכ"ע קרו לה עוזיאלה והסכים דכותבין שמחה דמתקרייא עוזיאל"ה ע"ש ובסוף ספר ג"פ בגיטין שסידר הפ"מ ב' באשה בת כהן ששמה שמחה וקרו לה כ"ע כהנא דכותבין ב' גיטין א' בשם שמחה וא' בשם בהנא ע"ש ואף גם זאת י"ל דדוקא בשמות הנשים דכי קרו לה כ"ע כהנא נשתקע שם הא' אבל באנשים דבס"ת אין. קורין אלא בשם העיקרי לא הוי נשתקע ולכ"ע כותבין שם העיקרי וע"ש הב' כותבין דמתקרי ושם הל"אל בא' בין ב' למדי"ן כמ"ש מהריק"ש בשמות הגיטין בסי' ז' ברין כ"ח וכותבין דמתקרי ולא המכונה משום דיש בני אדם שנק' בעת הלידה בשם הל"אל:
תאמו שם זה מצוי בבני מערב הפנימי והייתי סבור שלא לכתוב אל"ף בין תי"ו למ"ם כמ"ש הפו' שאין לכתוב הברת הפת"ח אח"כ ראיתי בס' זכות אבות שהביא בכלל השמות שם זה המצוי אצלם וכתבו באל"ף בין תי"ו למ"ש:
אם נק' בב' שמות ביחד בעת הלידה כתב הג"פ באות מ"ג דכותבין שניהם בלא דמתקרי ע"ש ומדברי הב"ח והב"ש סק"ל אין נראה כן ועיין להרב מים שאל דף כ"ז ע"ב ולהרב חיים שאל ח"א סי' ל"ח אות א':
איש א' שמו יוסף ן' יעיש ן' אברהם והכל קורין אותו יוסף ן' אברהם ואין מי שמכיר שם יעיש כלל ויש להסתפק בזה דאם יכתוב יוסף ן' אברהם א"א שהרי כתב הרא"ש בתשו' והביאו הטור ס"סי זה דאין ביד האדם לשנות שם אביו וכתב מרן בב"י אפילו אתחזק בשם השינוי דדוקא בשמו הוא דכותבין בשם שהוחזק בו אבל בשם אביו לא עוד כתב מרן שם בשם ת"ה דאפילו שם השינוי הוא שם אבי אביו פוסל הרא"ש ע"ש ואם כותבין יוסף ן' יעיש הא אין מכירין אותו בבן יעיש כלל וראיתי בתשו' מרן בדיני גיטין סי' ט' שנשאל על נדון כזה ממש ועלה בהס' כמה כמה עיקר שם אביו ולא שם השינוי ע"ש ואכתי יש לפקפק דשם בנדון מרן השתא מיהא העידו עדים על שם אביו העיקרי ואגלאי מילתא לכל שם אביו האמיתי אבל בנ"ד אין מכירין אותו בן יעיש כלל ואתי למי' אחר הוא אשר ע"כ נ"ל לכתוב שמו לבד ולא יכתוב שם אביו כלל דאם לא כתב שם אביו כשר כמ"ש מרן בסי' זה וכן הסכמת האחרונים ועוד שהרי כתב מרן בב"י בסי' זה דנראה מדברי הר"מ שאין לכתוב שם אביו על פיו אלא שנהגו לכותבו על פיו ע"ש ובנ"ר אין מכירין שם אביו אלא על פיו וכיון שלא נכתב שם אביו אין לכתוב ולאבהתי וכמ"ש הג"מ בבני האנוסים שאין מכירין שם אביהם גם דלגנו תיבת ולאתריכי כיון שאין מזכירין שם מקום האשה ואע"פ דכאן מנהג קדום דכותבין מ"מ גט זה הולך לירוש' תוב"ב ושם אין כותבין ולאתריכי כיון שאין מזכירין שם מקומה כמ"ש הג"מ ע"ש:
איש א' שמו ביום מילתו אברהם חי ואח"כ כל העם מקצה קורין אותו בשם חי לבד בקריאת ס"ת קורין אותו בשם אברהם חי ונכתב בגט חי דמתקרי אברהם וגט זה נכתב בעיר טריפולי ושלחו אותו ע"י שליח הולכה אחר שזיכה לה הגט ע"י השליח ההוא בתורת קבלה מחמת שהיה הבעל מומר וכמ"ש הרב ת"הד ושטר שליחות הולכה כתוב עליו הנפק מב"ד אשר שם אך לא נתקיימו חתימת הב"ד כאן הנה יש לדון בגט זה דכיון שנק' ביום המילה בב' השמות כשם א' חשיבי והיל"ל אברהם חי בלא דמתקרי ואם כתב דמתקרי פסול כמ"ש הג"פ סקס"ג איברא דכבר כתבתי לעיל דמדברי הב"ש והב"ח נראה דלא כהג"פ אלא דכותבין דמתקרי וראיתי להקמ"ר ח"ב סימן ט"ו שכתב דלא כתב הג"פ דכותבין ב' השמות בלא דמתקרי אלא בקורין מקצת ב"א בב' השמות ע"ש ובנ"ד נראה פשוט דקריאת ס"ת הוי כקורין מקצת בב' השמות כמו חתימתו דהוי כקורין מקצת כמ"ש הד"מ ח"ג בהלכות גיטין אות ד' ומ"ש הרב חיים שאל ח"א סי' ל"ח אות א' קריאת ס"ת וחתימתו הוי כקורין מקצת ע"ש וב"כ לרווחא דמילתא דבנדונו כך היה אבל קושטא דמילתא בחדא מנייהו סגי וכן ראיתי לקצת אחרונים שכ"כ ומ"מ הכשד גט זה במחלוקת הוא שנוי כמו שנתבאר ועוד יש לפקפק בגט זה דכיון דכתב דמתקרי אברהם ע"ש קריאת ס"ת והרי בס"ת קורין בב' השמות ביחד והו"ל ככתב חצי השם וראיתי להרב תורת גיטין סי' קי"ז שכתב דאם נק' בס"ת בב' השמות והעולם קורין בשם א' או להפך הרי איכא גילוי מילתא דהנך ב' השמות לאו שם א' וכותבין בין ב' השמות דמתקרי ע"ש וע"ב דמתפרש כך דמתקרי גם שם זה עם השם הא' ומשמע מדבריו דאפילו נק' בב' השמות ביום המילה דלא בהג"פ והרב בית אפרים חא"ה סי' פ"ה חלק עליו בתרתי דכיון דנק' ביום המילה בב' השמות יש לכתוב בלא דמתקרי וגם אין נכון להתפרש כך דמתקרי שם זה עם השם הא' שזכר כבר ע"ש בראיותיו דלא מכרעי וע"ש בסימן פ"ג ופ"ד וא"כ לדברי הרב תורת גיטין גט זה כשר הוא ואפילו לדברי הג"פ מסתברא דלא כ"ב אלא בב' שמות גמורין אבל שם זה חי אין נקרא בשם זה לבד דלעולם אין קורין לשום אדם ביום המילה בשם חי לבד בעיר זו ומקום הנתינה הוא עיקר בזה ועיין למהרש"א בס' משד"ר בסי' זה ובב"הג אפילו נקרא ביום המילה בב' השמות שם אברהם הוא העיקר ועל שלא נתקיימה ההרשאה הנה בנ"ד לא נעשה שליח קודם הכתיבה כיון שהיו רוצין לעשותו שליח קבלה קודם וא"כ אינו נאמן לומר בפ"נ ובפ"נ וצריך עדים על שליחותו וז"ל מהד"י מינץ בס' הגט אות י"ו גט שלא נעשה שליח קודם הכתיבה לא מהני ע"ש ובודאי דדוקא בשלא יש עדים על השליחות והד"מ סי' ט"ו לא ראהו ע"ש ומ"מ כיון שכתב הנפק על ההרשאה יש לסמוך על הסו' דמעב"ד א"צ קיום ואפילו להחולקים כמ"ש סי' קמ"ב מ"מ נראה כיון שכבר נתגרשה ע"י זיכוי ועשאו שליח להולכה לרווחא דמילתא א"צ קיום ועוד דשעת הדחק ועיגון הוא:
כתב הג"פ סקס"ג במו שנק' משה ושם אביו חיים וקורין אותו משה חיים דכן נוהגים באותה משפחה דכל אחד קורין אותו בשמו ושם אביו שפשוט שכותבין משה חיים כיון שקורין אותו בב' השמות יחד והר"מ ח"ג דף וה' בתי כהונה חלק ב"ד סי' ל"ז וה' פרי האדמה ח"ג דל"ה חלקו עליו ועלו בהסכמה א' שכותבין משה ן' חיים וכ' שבודאי שט"ס נפל בדברי הג"פ ע"ש ואין זה סותר למש"ל משם ה' מקור ברוך באשה ששמה שמחה וקורין אותה עוזיאלה ע"ש משפחת בית אביה ובאשה שקורין כהנא דש"ה שאין מזכירין שמה כלל ומ"מ במעשה שבא לפנינו בא' ששמו אברהם ואביו שמו ציון ורובא דרובא ועליית ס"ת בשם אברהם לחוד ומיעוטא קרו להו אברהם ציון ומיעוטא קרו ליה ציון לחוד הסכמנו שנכתוב אברהם ן' ציון דבזה יצאנו י"ח המיעוט דקדו ליה אברהם ציון כהסכמת האחרונים דלא כהג"פ כמ"ש פש גבן מיעוטא דקדו ליה ציון לחוד והוינן בה היכי נעביד אי כותבין אברהם דמיקרי ציון ן' ציון הרי כ' הד"מ שם בכה"ג דאין נכון לכפול השם ב"פ ע"ש בשם מנחם חי והסכמנו לכתוב אברהם בן ציון לחוד וסמכנו ע"ד למר"ן דבדיעבד אם כ' היודעין בו ביותר לחוד כשר: