שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
אבן העזר · סימן קכב
ד"א בהגה אבל אם הבעל בעיר וכו' כתב הב"י ה"ט דיש לחוש לס' ר"ת דאין ברירה ע"ש ולפמ"ש התוס' בעירובין די"ג ע"א בד"ה אבל וכו' דכתבו לשמה בלא צווי הבעל אינו פסול אלא מדרבנן ע"ש לא חיישי' לזה דהא קי"ל בדרבנן יש ברירה וכ"מ מדברי הר"מ בריש הל' גירושין דלא מני פיסול בלא צווי הבעל בהדי עשרה דברים דפסולין מן התורה ע"ש וניחא בזה מה שהקשה הכנה"ג ע"ד הטור דבסי' קל"א פ' דאין ברירה ע"ש דהתם מיירי בפיסול לשמה שהוא מדאורייתא אבל הכא בלא צווי הבעל הוא מדרבנן ומן האמור א"ש מ"ש הר"מ דלא עשו שליחותם כי נמצא בטל או פסול והק' הג"פ ר"סי זה הא פיסול דנפאתה הוא מדאורייתא ומנ"ל להר"מ דאפילו בפיסול דרבנן ע"ש ועפי"ה ל"ק דמן התורה אפילו כבר נכתב בלא שום פיסול יכולין לכתוב אחר בלא ציווי הבעל ולא פסיל אלא מדרבנן ולכך כיון דפסול דרבנן הוא מיקרי לא עשו שליחותן ודרבנן בדרבנן הוא ועיין מ"ש הרב ג"פ משם הרדב"ז ועיין להרב יד אהרן ומ"מ לכ"ע אם נמצא גט כשר מכל דבר אין לכתוב אחר בלא צווי הבעל וכ"כ כל הראשונים זולת ריא"ז הביאו ה' שה"ג בפ' התקבל שכתב דאפילו הגט כשר אם עדין לא נתנוהו ביד האשה יכולין לכתוב גט אחר ע"ש ועיין להפר"ח ועיין להרב אורים גדולים דס"א ע"ד :
אם עדין לא נחתם וכו' ואפילו דקי"ל עידי מסירה כרתי מ"מ כיון דנהגו לחתום מסתמא דעתו של בעל גם על החתימה כ"מ להדיא מדברי הרשב"ץ ח"א סי' ך' ע"ש ועיין להב"ש סק"ו דליתא:
כתב הד"מ בפ"ב הבעל שהביא בידו גט חתום ואמר תנו גט זה לאשתי ה"ז יתנו וכו' והקש' מהרש"ך דאפילו בלא חתימה יתנו כמ"ש בפ"ט דאם נתנו לב' אפילו בלא עדי חתימה הוי גט ע"ש ול"ק דהתם מיירי דנתנו בדיעבד אבל לכתחילה בעי' עידי חתימה כיון שנהגו להחתים עדים בגט ועוד י"ל דהתם מיירי כשיודעין שהסופר כתב לו הגט דודאי כתבו לשמו אכל הכא בלא ידענו דחיישי' שמא מצאו בשוק ולא נכתב לשמו אבל בחתום ליכא למיחש דודאי לא חתמו אלא א"כ נכתב לשמו ועיין להפר"ח: