שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
אבן העזר · סימן טו
דין י"ג אם כנס לא יוציא לא נתבאר אם קידש מה דינו ונ"ל להוכיח דגם אם קידש לא יוציא ממ"ש לקמן דין כ"ז בקידש דאסור בשתיהן מטעמא דכיון דבעי גט אתי למי' שנשא אחות גרושתו ע"ש ולא אסר לה מטעמא דאחות הנוסף דגם שם שייך איסורא דקרובי אנוסתו אע"ג דהוא באונס ובטעות כמ"ש הדרישה והב"ח שם ואי נ"מ לאסור אחר מיתה גם לטעמא דאחות גרושתו שריא אלא ע"כ דאי משום אחות אנוסתו כיון שקידש לא יוציא מיהו יש לדחות דנ"מ אם כינס דלטעמא דאחות גרושתו אפילו אם כינס יוציא כמו שנראה מהגמ' שם ביבמות דצ"ד ע"ש אבל יש להוכיח ממתני' דפ' ד"א דל"ג בב' שקידשו ב' נשים ובשעת כניסתן לחופה החליפו את של זה לזה דקתני ואם היו אחיות וכו' ומפרישין אותן ג"ח וכו' ע"ש הרי דשרי להחזיר כל א' מהם אשתו שקידש ולא אסרי' ליה משום דהוי קרובת אנוסתו אלא ע"כ כיון שקידשו לא יוציאו ואע"ג דהגמ' שם מוקי לה בהוחלפו כבר כתבתי דברי הדרישה והב"ח דאפילו באונס ובטעות שייכא הך גזירה מיהו לדעת הט"ז סקט"ו דבאונס וטעות לא שייכא הך גזירה אין משם ראיה ומ"מ קצת ראיה מדלא פריך הגמ' בס"ד דהחליפו קתני אמאי מותרות בנשיהם שקידשו. ונ"ל להוכיח דאפי' באונס וטעות שייכא הך גזירה דלא כהט"ז והוא מדתנן בר"פ החולץ הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת בזמן שהולד ש"ק יוציא וחייבת בקרבן ומדלא קתני ומותר בקרובותיה כדקתני רישא בהחולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת מוכח דבכונס יבמתו אפילו שהולד ש"ק אסור בקרובותיה כדין אנס אשה אסור בקרובותיה ועיין להרב דינא דחיי:
בת אשתו וכו'. כתב הר"מ בפ"ב מה' א"כ כיון שקידש אדם אשה נאסרו עליו קרובותיה וחשיב בת אשתו נראה מדבריו דבת אשתו אפילו מן האירוסין אסורה וממה שהק' התוס' שם נכנסה לחופה ולא נבעלה תשתרי ע"ש אין להוכיח כלום דמק' עדיפא מינה דאפילו נכנסה לחופה תשתרי ולתי' ניחא הכל מיהו מדברי התוס' בריש יבמות ד"ג רע"א שכתב וז"ל ובת אשתו שנכנסה לחופה ולא נבעלה אסירא ע"ש נר' דס"ל דבת אשתו ארוסה שריא מדאורייתא ואפי' דנקטו אח"ז לשון קידושין ע"כ לאפוקי הוא דנחתי וכ"ה בפסקי תוס' שם וכ"נ קצת ממ"ש הטור בת אשתו מן הנישואין וכו' עיין בחידושינו שם ביבמות: