שלחן ערוך המדות - קונטרס אונאת דברים
סימן ו - אונאת דברים במי שנכשל בעבירה שרבים נכשלים בה · שחטא במזיד ושלא עשה תשובה
חיזוק גדול לכך, שאף למה שכתבנו בתחילה ללמוד בהני קמאי וברמ"א שמי שאינו "יר"ש" וכן מי שהונה אותך מותר לך להונותו, הרי גם אנו מודים שמדובר דוקא במי שחטא במזיד, כאשר מפורש ביראים, שהוא המקור הראשון לדין זה. שהנה כתב היראים (סי' קפ) וז"ל, ותניא בהזהב לא תונו איש את עמיתו עם שאתך בתורה ובמצות אל תונוהו למדנו שלא הזהיר הכתוב באונאת דברים אלא ליראי ה' אבל אם עבריין במזיד הוא, אפילו בדבר אחד, ולא עשה תשובה וכו'. עכ"ל. [והכי הוא בשו"ע בהלכות צדקה (יו"ד רנא ס"א) מי שהוא עבריין במזיד על אחת מכל מצות האמורות בתורה ולא עשה תשובה אינו חיב להחיותו ולא להלוותו. עכ"ל.] וא"כ מיירי כשהוא מזיד, ותנאי נוסף נזכר כאן שלא עשה תשובה. ולמה הרמ"א השמיט תנאים אלו.