אור ברסלב
שלחן ערוך המדות - קונטרס אונאת דברים סימן ד - עושה מעשה לצורכו וממילא רעו הצטער האם עבר על אונאת דברים › תוכן התשובה בקצרה

שלחן ערוך המדות - קונטרס אונאת דברים

סימן ד - עושה מעשה לצורכו וממילא רעו הצטער האם עבר על אונאת דברים · תוכן התשובה בקצרה

סימן ד - עושה מעשה לצורכו וממילא רעו הצטער האם עבר על אונאת דברים

א. מקום יש ללמוד דלא תונו הוא דוקא במתכוון לצערו, אך העושה דבר וממילא חברו נצטער לא עבר, וזה כפשט לשון התורה לא תונו שפירושו אל תצערו, והיינו בכוונה, וכך הם כל הדוגמאות בסוגית אונאת דברים כשמתכוין לצערו. ב. סיעת הסוברים שאונאת דברים היא רק בדרך מרמה, פשוט שהם סוברים להקל כאן, שלשיטתם לא די שכיוון לצערו, אלא צריך שיכוון לצערו בעורמה. וכך בפשטות היא דעתם של הראשונים שהתנו את המאנה שיכוון, היינו שיכוין לצערו, ברם אינו מוכרח היות ואפשר ללמוד בהם שבאו לאפוקי מהשוגג. ג. והכי לכאורה מוכח מדין השואל מחיר כדי לקנות ולא קנה, שאין בזה אונאת דברים, אף שיש צער למוכר כשאינו קונה, הנה שכל שאינו מתכווין לצערו ויש לו סיבה, אף שרעו מצטער אין בזה אונאת דברים. אלא שיש להשיב על כך. ד. והכי מוכח מהראב"ד והר"ש משאנץ על התורת כהנים שביארו את האיסור לשאול מחיר, שהוא שואל בשביל להתלוצץ על המוכר, ומתוך שהוצרכו לעשות אוקימתא זו, היינו מפני שכל שיש לו סיבה אף של סקרנות שרי. אלא שיש לדחות זאת עיין בפנים. ה. גם יש להוכיח להיפך מגוף דין זה דהשואל מוכר מחיר ואין בדעתו לקנות, שאסור משום אונאת דברים (שו"ע סי' רכח ס"ד), ושם לדעת רוב הראשונים והשו"ע אין כוונתו לצערו, אלא סקרנות יש בו, הנה שעושה כן לסיבה ואפילו הכי אסור. חזינן דאף לסיבה אסור לצער. ודחיה בדוחק. ו. ראיה מרבנו גרשום ודעימיה שנקטו שאדם שאינו מאפשר לכהן מומר ששב בתשובה לעלות לדוכן, עובר בלא תונו, אף שעושה כן מפני שסובר שכן הלכה. ודחיית הראיה. ז. ראיה מהיראים ודחייתה. ח. אחרונים האוסרים בסיבה. ט. וניתן להקל מכח ס"ס, שמא כסוברים שאונאת דברים רק בדרך מרמה, ושמא כסוברים שאונאת דברים היא רק בדיבור ולא במעשה, ושמא אונאת דברים היא דוקא במתכוון לצערו. ברם עדיין אף לזאת יש איסור לצערו משום ואהבת לרעך כמוך, ומשום והלכת בדרכיו, אלא שלהם דינים וגדרים הלכתיים.

שאלה: העושה דבר מה לצורכו, ללא שום כוונה לצער את רעו, אלא שרעו ממילא מצטער ממעשהו, כגון המאחר לפגישה או לחברותא, שאינו עושה כן כדי לצערו, אלא איחר מפני שהיה עסוק בענייניו. וכגון היושב ברחבות ומחמת כן לאחרים צפוף והם מצטערים ממעשהו, וכן על זו הדרך, האם עובר על אונאת דברים, או שמא איסור אונאת דברים הוא רק כשמתכווין במעשהו כדי לצער את רעו.

תוכן העניינים

שלחן ערוך המדות - קונטרס אונאת דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה