שלחן ערוך המדות - קונטרס אונאת דברים
סימן ב - אונאת דברים אם היא דוקא בדיבור · רק בדיבור
תשובה: א. חז"ל קראו לאיסור זה "אונאת דברים", ופשט מילים אלו הוא שמצער את רעו במילים דוקא, וכן הוא בכל דוגמאות המשנה והגמ' (ב"מ דף נח ע"ב) של אונאת דברים, כולם במצערו בדיבור, לשאול מחיר כשאין בדעתו לקנות, לומר לחוזר בתשובה זכור מעשיך הראשונים, ולגר זכור מעשה אבותיך, או לומר לו פה שאכל נבילות וכו' בא ללמוד תורה, לא יאמר לו כדרך שאמרו לו חבריו לאיוב הלא יראתך וכו', לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה ויודע בו שלא מוכר.
וכן הוא פשט לשון הרמב"ם (מכירה יד הי"ב-יד), ובספר המצוות (ל"ת רנא, רנב) ע"ש, וכן לשון החינוך (מצוה שלח) ויבואר להלן (אותיות ו,ז) ברצות השם. והכי נקטו למעשה דאונאת דברים היא דוקא בדיבור, בספר שלחן המלך (מכירה פי"ד הי"ב, מגדולי רבני איזמיר, נדפס תרכ"ד) ושכ"כ הגר"ד פארדו בחסדי דוד שעל התוספתא (ב"מ פ"ג ד"ה כשם שאונאה דף כז רע"א), וכ"כ הגרי"ח סופר שליט"א בספרו ברית יעקב (סי' טז) וכאשר נביא דבריהם להלן (אות ח) ברצות ה'.