אור ברסלב
שלחן ערוך המדות - קונטרס אונאת דברים סימן ב - אונאת דברים אם היא דוקא בדיבור › ראשונים דאף במעשה בלא בדיבור

שלחן ערוך המדות - קונטרס אונאת דברים

סימן ב - אונאת דברים אם היא דוקא בדיבור · ראשונים דאף במעשה בלא בדיבור

ראשונים שלמדו גמ' זו בלא דיבור

ד. כתב היראים (סי' קפ) וז"ל, כשם שאונאה בדברים כך אונאה בעין רע שמראה פנים רעים שמסור ללב, כדתניא בהזהב רבי יהודה אומר אף לא יתלה עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים, שהרי דבר המסור ללב, נאמר בו ויראת מאלהיך. עכ"ל. וכן מפורש שאונאת דברים היא אף שלא בדיבור, ברבנו יונה באגרת התשובה וז"ל, אסור לצער כל איש ישראל, בין בדברים בין במעשה, שנאמר ולא תונו וכו'. ולשון אונאה לשון צער הוא כמו שנאמר, והאכלתי את מוניך וכו'. ואם הוא מצער בדברים או במעשה אלמנה ויתום חייב מיתה בידי שמים. עכ"ל. והכי כתב גם באורחות חיים (ח"א סוף ברכות סי' עד) וז"ל, ולא יצער כל איש ישראל בין בדברים בין במעשה, שנאמר ולא תונו ולשון אונאה הוא לשון צער, שנא' והאכלתי את מוניך את בשרם. עכ"ל.

וכבר הבאנו לעיל (אות ג) שכן דעת ר' ברוך הספרדי בשיטת קדמונים (ב"מ שם) ותלמיד הרשב"א בשיטת קדמונים (ב"מ שם) שנקטו להלכה את דברי רבי יהודה, שאסור להביט במקח, ושמבואר בהם שלמדו בדבריו דמיירי בהבטה בלא דיבור.

זאת ועוד הראשונים שהעתיקו להלכה את הגמ' הנ"ל שאסור להביט במקח בסתם, ולא פירשו דמיירי במדבר, הרי זה מבואר דס"ל כיראים דהבטה ללא דיבור אסורה. ואף למטונייהו דהני אחרונים דלעיל (אות ב) שדחקו בלשון הגמ' דידן מכח הספרא, אי אפשר לדחוק כן בהני ראשונים, שאם הם למדו כן, היה חובה עליהם לצטט את הספרא ולא את הגמ' דידן, או להביא את הגמ' דידן ולפרשה דמיירי במדבר, ואיך נדע שכותבם שאסור להביט במקח הכוונה לדיבור. שהנה כ"כ הרי"ף (ב"מ דף לג ע"א מדפיו) הרא"ש (ב"מ פ"ד סי' כב) פסקי הרי"ד (ב"מ נח ע"ב) האור זרוע (ח"א אלפא ביתא סי' מד) ובסמ"ג (לאוין קעא). [ברם הגרי"ח סופר יסבור לפרש כן בדברי הראשונים כמבואר לו (שם), ועוד (שם אות ו) מפרש כן בסמ"ג. וכנראה שיסמוך זאת על הכלל שמה שנפרש בגמ' נפרש בראשונים. ולענ"ד כלל זה תלוי לפי הענין ואינו בכל מקום, וכאן שבגמ' מפורש דמיירי בהבטה בלא דיבור, וכל שיש מקום לעשות אוקמיתא בגמ' דמיירי בדיבור, הוא מכח הספרא והתוספתא, הרי שהראשונים שהביאו את הגמ' בלא הספרא, היא ראיה חלוטה שלמדו את הגמ' כפשוטה, וכאמור. ואף בעל שלחן המלך (מכירה פי"ד הי"ב הנזכר) הסובר כוותיה דהברית יעקב לחלק בין דיבור למעשה, וגם הוא העמיד את הגמ' דידן בדיבור מכח התוספתא, למד ברא"ש ברי"ף ובסמ"ג מתוך שהביאו את לשון ר' יהודה שהם סוברים שאין לחלק. שוב ראיתי בהמשך דברי הגרי"ח סופר (שם ד"ה ומצאתי לאחד המיוחד) שהביא שכן כתב הוכיח הגאון ר"י פערלא (עשה כח דקע"א סוע"ד) מהראשונים, ואיהו תמה עליו שלא מצא מי בראשונים דס"ל הכי להדיא למעט היראים הנ"ל. ולא השית ליבו שהוא לומד בראשונים שהביאו בסתם את דברי הגמ' שהיא ראיה חלוטה דס"ל הכי. וראה עוד להלן (אות ז ד"ה איברא).]

תוכן העניינים

שלחן ערוך המדות - קונטרס אונאת דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה