אור ברסלב
שלחן ערוך המדות - קונטרס אונאת דברים סימן א - אונאת דברים אם דוקא במצערו בדרך ערמה › תוכן התשובה בקצרה

שלחן ערוך המדות - קונטרס אונאת דברים

סימן א - אונאת דברים אם דוקא במצערו בדרך ערמה · תוכן התשובה בקצרה

סימן א - אונאת דברים אם דוקא במצערו בדרך ערמה

א. יש אומרים שאונאת דברים היא דוקא כשמצער אותו בערמה, כגון שאומר לו, זכור מעשיך הראשונים, כשכוונתו לצערו, והוא יכול לתרץ דבריו שלא התכוון לצערו אלא להוכיחו או לחזקו או לשבחו וכדו'. משום שהתורה אסרה זאת בלשון "לא תונו" ואונאה היא מלשון מרמה. וכך מוכח מלשון המשנה (ב"מ נח ע"ב) "כשם" שאונאה במקח וממכר כך אונאה בדברים. וכך הם כל הדוגמאות במשנה ובגמ' שם כשמצערו בדרך עורמה. וכך (שם) בגמ', גדול אונאת דברים מאונאת ממון, שזה נאמר בו ויראת מאלהיך וזה לא נאמר בו. ולעיל אמרה הגמרא שויראת מאלהיך נאמר בדברים המסורים ללב דוקא. הנה שאונאת דברים היא דבר המסור ללב ואינו ניכר לרואים אם כוונתו לצער או לא. והחולקים וסוברים שאונאת דברים היא בכל סוג צער שמצערו, ולא רק בצער דרך עורמה, ישיבו על הראיות הנ"ל, שהלשון "לא תונו" היא גם לשון צער. ועל ההוכחות מדברי הגמ' ב"מ הנ"ל, ישיבו, כי לאונאת דברים יש שני חלקים, הראשון כל סוג צער, והשני אונאה דרך מרמה, ועל החלק השני המה כל הראיות הנ"ל בגמ'. ב. הסוברים שאונאת דברים היא רק בדרך עורמה דוקא, המה רבנו שלמה אסתרוק (והוא מן הראשונים, הביאו הרחיד"א בנחל קדומים סוף קדושים אות ל מכת"י) ובשו"ת מהר"י באסן (סי' כה ד"ה אבל התימה), והכנה"ג (חו"מ סי' רכח בהגהות הטור ס"ק ד) ושכ"כ הקרבן אהרן (על ספרא ויקרא בהר פ"ד אות ב) ובעל אהבת עולם (דף עו, ואת"י). ושכ"כ בשו"ת משפטי שמואל (סימן קיט ד"ה ונבא לחטא הרביעי). ע"כ. וכ"כ בעל הבאר שבע בספרו צידה לדרך (ויקרא כה, יז). וכ"כ בספר באורח ישרים (טקסין, ב"מ נח נדפס תרס"ט), וכ"כ בשבילי חיים (שעל החפץ חיים בפתיחה סס"ק מא). ובספר דברי שלום (יודקין, ח"א סי' מה) הוכיח כן מספר מנורת המאור (אבוהב, נר שני כלל ג חלק ב). ג. והערה א. דעת הרמב"ם. ד והערה ב. דעת רש"י. הערה ג. הוכחות מדברי הראשונים ממנין מצוותיהן. ה. ראשונים רבים שמבואר בהם שאונאת דברים היא בכל דבר שמצער את חבירו. ועל כן כן עיקר, משום שהלכה כרוב הפוסקים, וגם דהלכה כדברי הראשונים נגד האחרונים. ובפרט דעסקינן הכא בדין תורה להחמיר.

שאלה: מהו גדר איסור התורה של אונאת דברים, האם המצער את רעו בכל סוג צער. או המצער את רעו דוקא בדרך רמאות, כגון שאומר לו, זכור מעשיך הראשונים, שיש צד שכוונתו להוכיחו ולא כדי לצערו, אולם כיון שכוונתו באמת לצערו עובר בלאו. אך המצער את רעו באופן ישיר אינו מכלל לאו זה. [אך בין כה אסור הדבר משום ואהבת לרעך כמוך ומשום והלכת בדרכיו, אלא שלהם יש גדרים הלכתיים ואכ"מ, כגון ראה בשו"ע המדות (ח"א עמ' כ. ובח"ב עמ' מו ועמ' קלז והלאה).]

תוכן העניינים

שלחן ערוך המדות - קונטרס אונאת דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה