שער יחוד השם - מוסר · סיכום
ז. נמצא שאדרבה הרוע שהיה בכל הששת אלפים שנים, שלמראית עין נראה שגרם להסתיר את יחוד ה', אדרבה יגלה את יחוד ה', ביתר שאת וביתר עוז, שכן ככל שגבר יותר הרע בתוך הששת אלפים שנים, שהיו רציחות, שואות, חורבנות, עבדו ועבודה זרה גילו עריות, שכל אלו צעקו "אין אלהים" חס ושלום, לבסוף יתברר שכל אותו הזמן, הכח היחידי, והחיות היחידה שהיתה לכל אלו, לא היתה עצמית, אלא רק מהשם, ושה' בראם והחייה אותם בכוונה מכוונת, מתוך תוכנית להטיב לבריותיו, שבשכר בחירותיהם הטובות, יזכו להנות בהכרת יחודו. ונתן לרוע מקום בשביל שתהיה בחירה ושכר ועונש. הרי שאדרבה מתוך הרוע, יותר יוכר שה' הוא השלטון היחידי בכל המצבים, ואין שום דבר מלבדו. וכשיראו את הרשע שהיה בעולם, ועד כמה השחיתו והתעיבו, אדרבה ראיה זו תגרום לעונג נוסף בהכרת יחוד ה' וטובו וקירבתו, שאין האור ניכר אלא מתוך החושך, ואין הנאה אלא השלמת חסר, ונמצא שככל שיגבר הרע, כן תגדל ההנאה והטוב בעולם הבא.