אור ברסלב
שלחן ערוך המדות - ג שער יחוד השם - מוסר › הסט''א מרבה את גילוי יחודו

שלחן ערוך המדות - ג

שער יחוד השם - מוסר · הסט''א מרבה את גילוי יחודו

צדיקים סובלים שלא כדין ולכן יזכו שלא כדין

ד. יתירה מכך, גם הסטרא אחרא עצמה, שכל מהותה היא ההיפך מיחוד הבורא, שכאמור חפצה בשילטון עצמאי, שהיא תשלוט ולא הבורא, למעשה הסטרא אחרא עצמה, משמשת להחזיר הכל אל הבורא, ולגלות את יחודו ביתר שאת. שהרי על ידה של הסטרא אחרא יש מקום לבחירה, ממילא כשלבסוף בחרו בטוב והתגלה היחוד, יתברר שהסטרא אחרא היתה אמצעי לגילוי היחוד.

זאת ועוד, ככל שירבה שלטון הסטרא אחרא בעולם ויגבר הרע, כן יתגלה יחוד ה' יותר, שאף על פי שהבורא היה חיות הסטרא אחרא, לא עיכב ממנה להרע [לחפצו בבחירה, בכדי להטיב לבריותיו], וימצא שהשלטון של הבורא, הוא שלטון מוחלט ללא שום עוררין, שילטון כה, רב שבחפצו יכול לעשות גם ההיפך משלטונו ויחודו, שברצונו נותן שלטון לסטרא אחרא, וברצונו נוטל ממנה. ואז עוד יתברר שלאורך כל ההיסטוריה ה' שמר על העולם שלא יאבד, שאף בעת שגבר הרע עד מאוד, ולכן באמת היה העולם צריך להכחד, ה' בשילטונו עצר זאת. ויתרה מכך, לבסוף כשיגלה יחודו, ויטול לחלוטין את השליטה מידי הסטרא אחרא, כולם יכירו וידעו שאין זולתו, כי יתברר שה' היה, וקל וחומר שעכשיו, הוא השולט היחידי, ברצונו מחליט עד כאן הרע, ומכאן גילוי היחוד, שאין עוד מלבדו. וימצא שאפילו הכח והרצון של הסטרא אחרא, היו מכוחו וברשותו, וגם הסטרא אחרא ברצותה להרע, למעשה עשתה את רצון הבורא, ולא היה לה כח עצמי כלל. והרי שאדרבה ככל שהרע יותר יגבר, כך יותר יתגדל גילוי יחוד ה', שיותר יתברר שהוא השליט היחיד, ושאין שום כוח זולתו. לפי שהכל היה מידו, שהוא היה היחידי בהכל, וכל הסטרא אחרא והרוע היו רק הסתר פניו, הם שימשו כלוח שחמט שה' הזיז את הכלים, שהנה הוא תיקן הכל, ושכל חיותם כל הזמן היתה ממנו, משום רצונו בבחירה, בשביל להטיב לבני האדם. ואין שום כח מלבדו. וכל הכוחות שנראו להיפך, לא שלטו באמת, רק למראית עין, והיו ככלי משחק ביד הבורא. [ראה בקל"ח (ריש פתח ד) וכל רעה חוזרת לטובה ממש, ועוד שם (ד"ה נמצא כללו של דבר). ובקנאת ה' צבאות (עמ' קלח) כתב, ואודיעך בזה סודות גדולים, כי זאת היא הנחמה האמיתית, בהראות האמת, שהגלות עצמו לא היה חסרון, אלא אדרבה פעולה נסתרה ועשויה במארב אל הקליפות עצמם וכו', אך בסוף הכל יראה, שלא היתה זו אפילו שליטה לשעתה, אלא פעולה נסתרת של השכינה, לדחותם מן הקדושה ומישראל. וזה עיקר כעסם [של הסטרא אחרא] בבושתם, כי מה שחשבו הם להרע, אותו המעשה עצמו היה להיפך, ואין להם אפילו נחמת לישתמיש איניש (ברכות כח רע"ב). עד כאן לשונו. וסיום דבריו כוונתו, לכשהתייעץ רבי אלעזר בן עזריה עם אשתו, האם לקבל את הנשיאות שהוצעה לו, שאלה אותו, ואולי אחר כך יעבירו אותך, ושאז תצטער על שקיבלת את הנשיאות. ענה לה, שיש הנאה להשתמש יום אחד בכוס יקרה, ולהתכבד בה, ואם תשבר תשבר. עד כאן. ואילו לסטרא אחרא אפילו נחמה זו לא תהיה, כי יתברר שמעולם הם לא השתמשו בכלי היקר, היינו בשילטון, שגם כשרשעה גברה עד מאוד, הסטרא אחרא רק חשבה שהיא משתמשת בשילטון, אך מי שהשתמש תמיד בו, הוא הבורא, השולט היחיד, מעולם ועד עולם.]

תוכן העניינים

שלחן ערוך המדות - ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה