שער יחוד השם – הלכה · שלילת המורכבות
ג. החלק השני בהלכה הקודמת שהשם אחד באחדות גמורה פירושו, אחדות מכל צד, שאין להשם חלוקת חלקים ולא קצוות. לא רק שאין בו שום גשם, אלא אף חלוקה רוחנית אין בו. ונבאר, השימוש במושג "אחד", הוא גם ליחיד מתוך קבוצה [כגון בן אדם "אחד" פירושו, שישנם עוד בני אדם כמותו, והוא אחד מתוכם]. וגם לגוף, או עצם, או גשם יחיד שאין כמותו [כגון אם נמצא בעל חיים יחיד בעולם, קוראים לו "אחד"] וזאת אף על פי שהוא בעל שלושה ממדים [אורך, רוחב, עומק], ובעל חלקים רבים [כגון, אברים חיצוניים ופנימיים וחלקי נפש] מכל מקום יכון עליו המושג "אחד". כל אלו אינם שייכים כלל אצל השם, ובאומרנו עליו שהוא "אחד", הכוונה אחד באחדות גמורה ללא קצוות, וללא חלקים.