שער יחוד השם – הלכה · קיום מצוה בבית הכסא
ג. אסור לקיים מצוות בצורה מבוזה, כגון להשתמש בחוטי ציצית לקשור דברי חולין, או במצות כסוי הדם, לדחוף את העפר ברגלו על גבי הדם. [וכל זה דוקא כשהבזיון הוא מחמת דרך עשיית המצוה, בכיסוי הדם ברגל, הבזיון הוא מחמת דרך עשייתו את המצוה. או כשהבזיון הוא מחמת שמשתמש במצוה, כגון בקשירה בחוטי הציצית הנ"ל, והאיסור הוא אם הבזיון בדרגת בזיון שבכסוי הדם ברגלו.]
אך אם הבזיון הוא מחמת המקום, כגון עשיית מצוה במקום מטונף [שחיטה בבית מטבחיים מטונף, הפרשת דמאי בבית המרחץ, וכדומה], מעיקר הדין מותר, והמחמיר גם בכך תע"ב כדי לייקר את המצוות ולחבבן. אלא אם כן מחמת חומרה זו יפסיד את המצוה, אז עדיף שיעשה את המצוה בחוסר הידור, מאשר יפסידה.
ואם לפי המנטליות שבאותו מקום ובאותו הזמן, דבר זה נחשב בזיון גדול למצוה, יש לאסור מעיקר הדין לעשות כך את המצוה, גם אם הבזיון מחמת המקום. לכן כיום להכנס עטוף בטלית גדול לבית הכסא אסור, אף שמעיקר הדין מותר הדבר, ברם היות ולרואים נראה כדבר זר ומוזר ובזיון גדול למצות הטלית, אסור. משא"כ להכנס עם טלית קטן לבית הכסא, גם אם מנהגו ללבוש את הטלית קטן על בגדיו, מותר, שאינו נראה לרואים דרך בזיון, אלא שנכנס עם בגדיו, וחזרנו לעיקר הדין. ולכן מצוות הנעשות במחשבה, היות ואין הרואה יודע כלל שנעשית מצוה, אין בזיון לקיימם במקומות המטונפים, ומותר. [אלא אם כן יש בהם איסור משום הרהור בדברי תורה.]
לפי האמור, מותר לקיים מצוות במקומות המטונפים, כגון מצות שילוח הקן כשהיונים מקננות בחלון בית הכסא, והדרך לשלוח את האם, היא רק דרך בית הכסא. וכגון אסיר בבית האסורים במקום מטונף, מותר לו לנענע שם ארבעת המינים, וכדומה.