שער יחוד השם – הלכה · העיקר "אחדות גמורה" פירושו "סוג" אחר
יתר על כן והוא העיקר, היות והוא אחד באחדות גמורה, על כן כל המושגים המושאלים שאנו קוראים בהם את השם, אצלו הם דבר אחד. דרך משל, הבורא ו"חכמתו" ו"אהבתו" "שמחתו" וכו' כל שאר התארים, אצלו הם דבר אחד, בשונה מאצלנו שהם פרטים שונים הנמצאים אצל האדם, שהרי חכמת האדם ואהבתו הם שני דברים שונים שנמצאים באדם, לא כן אצל השם עצמותו חכמתו ואהבתו, הן דבר אחד, וכן כעסו חסדו וכו', הכל דבר אחד. ודבר זה אין כח בפה לאומרו, ולא באוזן לשמעו, ולא בלב האדם להכירו על בוריו, כיון שבכלים שברשותנו איננו מכירים כדבר הזה, או הדומה לו.
לכן כל המושגים שאנחנו מייחסים להשם, כגון אוהב, ארך אפים, ורב חסד וכדומה, אצל השם שונים הם בתכלית מהשימוש שלנו במילים אלו, אלא שהיות והשפה דלה, אנחנו משתמשים במושגים מושאלים בדברינו על השם, ובאמת היה מקום ליצור מילים מיוחדות למידות השם בדברינו בהם.