שער יחוד השם – הלכה · ההגשמה כפירה
ז. יתירה מכך הנותן איזה דבר גשם בהשם, הרי זו כפירה.
חובה להשית ליבנו לדברים האמורים, ללמוד וללמד אחרים זאת, לפי שיתכן אף בין יושבי בית המדרש כאלו שאינם יודעים את הדברים כהוויתים, וסבורים המה שלבורא יש תכונות נפש ומדות, כגון, כעס, אהבה, שמחה, התפעלות וכדומה לכך איזו תכונת גשם, כמו תנועה, זמן, וכדומה, והרי זו כפירה.
איש כזה הטועה באחד מיסודי הדת בשגגה, מחמת טעות בהבנת התורה, נחלקו הראשונים האם כופר הינו, ואין לו חלק לעולם הבא, או שאין עליו שם כפירה, היות ואנוס הוא בטעותו, והרי זה חטא בשוגג, ברם חלק לעולם הבא יהיה לו. ולכל הדעות כל שיודע את דעת חז"ל ביסוד מיסודי הדת, והוא "חולק עליהם" מכח הבנתו, הרי זה כופר ומין, ואין לו חלק לעולם הבא.