שער אהבת הבריות - חלק המוסר · ראיית מעלות השני אינה תלויה במעלותיו כמו בלב המסתכל
ט. לאור זאת שוב נשוב לנידוננו, כיצד להגיע לאהבת הבריות, הנה נטית הלב לרצות לראות בהצלחות פלוני או בכשלונותיו, במעלותיו או בחסרונותיו, נטית לב זו המושתתת על מושכל ראשון שישנו בליבו של כל אחד, האם לבחור לראות במעלות או בחסרונות של כל אחד לפי מה שהוא. החפץ לראות בחסרונות פלוני, כי כן ליבו חפץ, הרי אף אם מעלותיו בולטות וניכרות עד אין שיעור ואין חקר, מכל מקום היות והלב אינו משדר לשכל לעבד את הנתונים החיוביים האלו, ממילא השכל לא מעבדו, ולא נקלט בשכל שפלוני בעל מעלה. ומאידך גיסא היות והלב חפץ לראות בחסרון פלוני, שוב השכל מקבל הוראה לעבד נתון זה, וממילא התוצאה ה"אובייקטיבית" שמעלה "השכל הישר" הוא שפלוני איש רע ובליעל, ויקשה עד מאוד לאדם לאוהבו לרחם עליו, לעזור ולסייע בידו. מה שאין כן במי שחפץ לראות במעלתו של פלוני, כגון מחמת שהוא בנו, או קרובו, או שאוהבו, או שמכיר לו טובה, או אם איש מעלה הינו החפץ לראות במעלותיהם של כל איש ישראל באשר הוא [וזה עיקר חפצנו להשמיע, כי כן הדרך להגיע לאהבת הבריות, לחפוץ לראות במעלות ישראל באשר הוא וכנזכר לעיל] השכל יעבד את נתוני המעלות, ואף אם רוב רובו של איש זה חסרונות, עלה כולו קמשונים, כסו פניו חרולים, וניכרים הם על פניו של אותו האיש, כיון שהשכל אינו מקבל תשדורת מהלב להתבונן בחסרונותיו, שוב השכל לא יראה זאת, רק יתבונן במעלותיו, וממילא התוצאה השכלית שתצא על פלוני שבעל מעלה הינו. ועוד ראה כיוצא בדברים אלו בשו"ת אגרות משה (אה"ע ח"ב ר"ס י) דברים נפלאים.