שער אהבת הבריות - חלק המוסר · מצות אהבה כוללת את כל התורה
טז. ובפרט שיסוד האהבה כולל את כל התורה כמו שאמר רבי עקיבא בירושלמי (נדרים פ"ט ה"ד) ואהבת לרעך כמוך רבי עקיבה אומר, זהו כלל גדול בתורה. ומאחר שמצוה זו כוללת את כל התורה, ברור שהיא מן המצוות המקרבות יותר אליו יתברך. וכן הוא בבראשית רבה (פרשה כד אות ז) ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה. והלל אמר במסכת שבת (לא ע"א) לנכרי שביקש שיגייר אותו על מנת שילמדו את כל התורה כולה כשהוא עומד על רגל אחת. וענהו, דעלך סני לחברך לא תעביד, זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא זיל גמור. דהיינו מה ששנוי עליך לא תעשה לחברך, זהו כל התורה, ומכאן ואילך תמשיך ללמוד ולהשיג את פרטי התורה. וכן הוא פשוט מסברא כי אם יש אהבת רעים, יש את כל חלק התורה שבין אדם לחבירו, הן העשה והן הלא תעשה. וכך כתב בדרשות הר"ן (דרוש חמישי חלק שני) ומפני שזה החלק [של אהבת הבריות] כולל הרבה מן המצוות, אמרו (שבת לא ע"א) על אותו שבא לפני הלל ואמרו לו שילמדהו כל התורה על רגל אחת, והשיבו ואהבת לרעך כמוך, ואידך גמרא הוא זיל גמור. רצו בו, שמי שיקבע בלבו זאת התכונה הטובה, יקלו עליו עניני רוב המצוות. עד כאן לשונו. וכן כתבו בספר מנורת המאור (פי"ז אהבת חברים) ובספר חובות הלבבות (שער הבטחון חלק ג). וראה עוד בפירוש המשניות להרמב"ם (סנהדרין פ"י העיקר הי"ג תרגום הרה"ג קאפח) שכתב לגבי המאמין בי"ג יסודות, הרי הוא נכנס בכלל ישראל, וחובה לאהבו ולחמול עליו, וכל מה שצוה השם אותנו זה על זה מן האהבה והאחוה. עד כאן לשונו. ונפלא שכאשר בא הרמב"ם להראות את גודל החיוב שיש לנהוג כלפי איש ישראלי, כתב בראש ובראשונה לאוהבו, וזה כאמור, כי אם יש אהבה יש הכל.