שער אהבת הבריות - חלק המוסר · כשמקבל עליו אהבת הבריות נחשב שכבר עשה כן בפועל
בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ט סימן לה) הביא את דברי הרמב"ם (מקוות פי"א הי"ב) שכתב, כשם שהמכוון לבו לטהר כיון שטבל טהר, ואף על פי שלא נתחדש בגופו דבר. כך המכוון לבו לטהר נפשו מטומאת הנפשות, שהן מחשבות האון ודעות הרעות, כיון שהסכים בלבו לפרוש מאותן העצות, והביא נפשו במי הדעת, טהר. עד כאן לשונו. [ועוד עיין שם בציץ אליעזר דברים נוספים בזה.] ונמצא לפנינו שמי שמקבל עליו לאהוב את הבריות, כבר בעצם הקבלה, אף שעדיין לא עשה שום מעשה, טיהר את נפשו טהרה גמורה. ואם כן יש לרוץ אל טהרת הנפש, לפי שהשגתה תלויה רק בקבלה אמיתית.