שער אהבת הבריות - חלק המוסר · כיצד מחנכים ליהנות מעשיית מצוות
יב. ועל כן על כל אב להראות לבניו אושר אמיתי בעשיית מצוות, כגון כשבניו יחזרו מהתלמוד תורה, יחבקם חיבוק אוהב על כך שזכה שבנו לומד תורה, והלא כך באמת כל אחד חש בליבו, רק שיראה אושר זה לבניו, יחבק את בנו ויאמר "יש לך ריח של תורה", "איזה אור יש לך על הפנים, רואים שלמדת היום הרבה". פעמים ירקוד עם בניו על כך שזכינו ולמדנו היום תורה, על כך שהיום לבשנו ציצית, ועם בנותיו ירקוד וישמח על כך שלבושות הן בצניעות. יחפש וידקדק בילדיו מתי הם עושים מצוות, ולעולם ועד ישבח אותם על כך, "איזה בן צדיק" "איזה בעל מעשים טובים" "איך אתה מברך נפלא" "איך אתה מתפלל" ומידי פעם לאורך התפילה יטפח לו על שכמו או על ירכו על כך שמתפלל יפה, יהיה בקשר של עידוד לאורך התפילה, וכן על זה הדרך. ולעולם ועד ישבח ולא ישתית את החינוך על הערות, כגון "תתבייש לך ככה מברכים" "ככה לומדים" וכדומה. הערות כאלו אינן בונות, דרכם הילדים לא רואים אושר מעבודת השם, כי אם ריחוק מעבודת השם, הערות אלו יוצרות הרגשת עול מהעבודה, ורצון להפטר ממנה. ומה חבל שהקשר החינוכי של הורים רבים עם ילדיהם, הוא רק על דרך של הערות כשעשו ילדיהם מעשים שאינם נכונים לדעת ההורים.